הרב מרדכי חזיזה זצ"ל, רבה של מבשרת ציון, היה מספר במליצה על בעל תשובה אחד במרוקו שהגיע להתפלל בבית הכנסת, וראה את כולם נופלים על פניהם, עמד ושאל מה עושים? ומדוע מכסים את פניהם? ענה לו לץ אחד, בשעה שנופלים על פניהם אוכלים לחמניה קטנה (הנקראת בערבית אלכומרה), ובכדי שלא יראו אותם מסתירים הם את פניהם. למחרת הביא אותו בעל תשובה לחמניה קטנה, ועשה כמו כולם נפילת אפיים, ואכל את הלחמניה, ובעודו אוכל התחיל החזן לומר קדיש, אמר אותו בעל תשובה בתמיהה: איך הספקתם לגמור את הלחמניה, אני רק התחלתי… וזה מה שקורה למי שלא לומד…
ועל פי מעשה זה יש לבאר בדרך צחות, מה שאנו אומרים בתפילות יום הכיפורים: "על חטא שחטאנו ביודעים ובלא יודעים", ולכאורה הלא כבר אמרנו "על חטא שחטאנו לפניך בזדון" ועל חטא שחטאנו לפניך בשוגג" ומדוע שוב חוזרים וכופלים "ביודעים ובלא יודעים". ועל פי האמור יש לבאר, שמי שלא לומד איננו יודע, וגם אם לומד, אך לא לומד היטב, יודע ויכול לטעות בהלכה, ועל כך אנו אומרים "ביודעים ובלא יודעים", שיודעים אך לא יודעים היטב….
ועוד יש לבאר שיש אנשים שרוצים לדעת הכל על חבריהם, ולשמוע סיפורים ודברי רכילות ולשון הרע, "והיינו יודעים", אך כשזה נוגע אליהם כששואלים אותם מיד משיבים שלא יודעים "ובלא יודעים"…
ועוד ביאור לדבר, יש אדם שיודע שחבירו זקוק לעזרה ולסיוע, ובידו לעזור לחבירו, אך הוא מתעלם ובוחר להראות עצמו כאילו לא ידע ולא שמע, ובשל כך לא בא לעזרו, ועל כך אנו מתוודים "על חטא שחטאנו ביודעים ובלא יודעים", דהיינו, מדוע ידעת, ולא באת לעזור והשבת "בלא יודעים"….
ישמע חכם ויוסף לקח.
בברכת גמר חתימה טובה!
תפריט