פרשת בהר בחוקותי
"ואפו עשר נשים לחמכם"
בילדותי זכיתי להתגורר בקרית גת בשכנות לרב משה עטייא זצ"ל, מחבר ספר שו"ת מעט מים, אשר כיהן כרב ודיין בקהילות רבות במרוקו, ומיום שזכה לעלות אל ארץ הקודש, היו באים אל ביתו כמידי שבוע רבנים מפורסמים לפגשו ללמוד מתורתו, וליצוק מים על ידיו, בשימוש חכמים ולהתברך מפי קדשו.
והרב היה מכניס אורחים גדול, ומנהגו היה שכל אורח שהגיע לביתו, היה הרב מכריחו ומפציר בו לסעוד עמו לאכול ולשתות, ולדבר דברי תורה, והסעודה היתה מלווה בפיוטים ושירה, ושיחת חולין של תלמידי חכמים, וכך היה כמידי שבוע, ולשם כך נרתמו למצוה שכנות רבות, אשר היו שמחות להיות שותפות למצוות הכנסת אורחים, ויחד עם הרבנית, אפו בשלו סדרו וערכו מיני מטעמים ומיני תרגימא כיד ה' הטובה, לכבוד התורה ולומדיה, וכל מי שראה את הדבר היה שמח לראות כמה אהבת חינם לשמוח לעזור.
וכך היה הדבר גם בכל שמחה, בברית מילה, בבר מצוה ובשמחת חתן וכלה, ולא עלינו גם בשעות אבל וצער, ובכל עת, כל השכנות היו נעתרות בחפץ לב לעזור בבישולים ובהכנת סעודת המצווה, לארגן ולסייע עם המון אהבת חינם ועזרה הדדית, וכולם היו שותפים מלאים לשמחה. ואשרי עין ראתה כל אלה!
וברוח הדברים, בפרשת השבוע אנו קוראים על הברכות שיקבלו עם ישראל, אם ילכו בדרך ה' וישמרו על התורה והמצוות, וגם חלילה על הקללות שעשוים להיענש אם לא ישמרו על תורת ה'. ומבארים רבותינו, שכל הקללות, עשויות להפוך לברכות אם נלך בדרך ה' (ראה ליקוטי תורה בהר מ', ב').
ובאחת הקללות מציינת התורה את העוני: "ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל, ואכלתם ולא תשבעו" (פרק כ"ו פסוק כ"ו), וביאור הדברים, שמרוב מחסור בעצים ומיעוט לחם, יצטרפו עשר נשים לאפות בתנור אחד והלחם יהיה מאוד קטן ודל שאין בו כל משקל.
אך על פי האמור, יש לבאר את הקללה, בדרך ברכה, שמרוב עזרה הדדית ואהבת הזולת, "ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד", דהיינו אשה אחת תשמח לעזור לשניה לאפות לחם, ויבואו עשר נשים לאפות לחם בתנור אחד, בכדי לשמוח לעזור לבעלת הבית, "והשיבו לחמכם במשקל" כי מרוב שפע של תבשילים ומאכלים, יברכו ברכת המוציא ויאכלו כזית מן הלחם, ויחשבו וישקלו בדעתם האם לאכול עוד מן הלחם, או לא לאכול, כי לא ירצו לאכול לחם בכדי לא לשבוע ממנו, על מנת שיוכלו לטעום משאר המאכלים, ובזה יתקיים "ואכלתם ולא תשבעו", כי יאכלו מהלחם ויזהרו שלא לשבוע ממנו מרוב שפע כן ירבה.
וכן יש לבאר "והשיבו לחמכם במשקל" שכל אשה ואשה תשקול מן הלחם ותראה שיש לה די והותר וכמות גדולה, ותשמח לתת ולהעניק לחברתה, ומרוב שהלחם יהיה טעים תרצו עוד ולא תשבעו.
ובזכות אותה אהבת חינם, בזה יתקיים "ויהפוך ה' אלוקיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלוקיך" (דברים פרק כ"ג פסוק ו').
וה' יברך את עמו בשלום!
