פרשת השבוע – פרשת נשא
בס"ד מתחילים ברכות!!!
א. זכינו ימים לפני חג השבועות לסיים את מסכת תענית, ובעזרת השם בשבוע הבא נתחיל במסכת ברכות במסגרת השיעור השבועי בבית מדרשינו.
הנה כעת עברנו את החג הגדול, את יום שמחת ליבנו חג מתן תורה, אשרינו מה טוב חלקינו, ומה נעים גורלינו שזכינו לקבל את התורה הקדושה, המתנה הכי גדולה ששייך לקבל, עלינו להיות מאושרים כל ימינו במה שזכינו.
ומי זכה? מי קיבל? מי היו במעמד הר סיני? כל נשמות ישראל!!! כל אחד מאיתנו, כל יהודי זכה, בין אדם נעלה ומרומם, וגם יהודי הנראה פשוט ומגושם, בין יהודי שזוכה וחי את חייו כפי רצון השם יתברך, לבין יהודי שלא זכה, ומשוקע הוא בהבלי עולם הזה, ואף אם עובר ל"ע על מצוות השם יתברך, גם לו ניתנה תורה הקדושה, גם הוא שייך בה, גם את נשמתו היא מזככת ומטהרת.
ב. ועלינו להבין ולהפנים כי בכל רמה ובכל רובד, אין מתנה כתורתינו הקדושה, שהיא עץ החיים, כולה אור כולה טוב, כל אות כל הגה, כל מילה וכל תג, כולה אור אינסופי, ומה נשאר ליצר הרע מול הטוב? להסתיר הטוב מהאדם, זה כל מה שיש בידו, לחשוב שהטוב שבטוב, אינו טוב לו, ואילו הרע הריק וההעדר, הם הטובים לו. להפוך היוצרות.
בטענות מטענות שונות יבוא היצר, ויראה לאדם כאילו התורה קשה ומכבידה, ואף אם יש שמתאים להם, יאמר לאדם כי בשבילו זה לא טוב, ובפרט כמה כבר נפלת, כמה חטאת, כמה אתה לא בסדר, וכי אתה תלמד תורה?
והאמת שכל איש ישראל, כל איש ישראל! חפץ השם יתברך בתורתו, בתפילתו ובמעשיו הטובים, בין אם צדיק בין אם כיכול רשע, והיצר מנסה רק את זה, למנוע מהאדם להתחבר לתורה, כפי מעלתו כפי דרגתו ויכלתו. אשרי האדם שזוכה אם הרבה, וגם אם מעט אין לנו לשאר גודל שכרה הן בזה והן בבא.
ג. הבאנו כמה פעמים מדבריו המתוקים והמאירים של ראש גולת אריאל, מרן ראש הישיבה רבנו הרב שך זכר צדיק וקדוש לברכה, שנהג לומר לבעלי בתים, לאנשים שהיו מעט רחוקים מעניין לימוד תורה, והיה אומר ראש הישיבה, אני מבקש מכם תעשו טובה לעצמכם ותקבעו זמן ללימוד תורה, לא בשביל העולם הבא שלכם, אלא בשביל העולם הזה שלכם, בשביל השמחה שלכם, בשביל השלום בית שלכם ובשביל שלוות הנפש שלכם, כי אדם הלומד תורה, הוא מאושר יותר, הוא שמח יותר, יש לו רוגע בנפש וברכה בבית, כך היו דברי ראש הישיבה זצוק"ל.
ובאמת שכל אדם שזוכה ללמוד תורה, אחרי הלימוד מרגיש שמחה בנפשו, הרגשה פנימית טובה, ועומק הדבר, כי התורה הקדושה היא מזונה של הנשמה, כמו שהגוף זקוק למזון, ככה הנשמה כמהה ומשתוקקת למזונה, ומהי מזונה? התורה הקדושה, הנשמה אינה יכולה לשבוע מהנאות העולם הזה, וכשהיא לא מקבלת מזון היא רעבה, וחש האדם תחושת אי שקט, כי הנשמה רוצה את שלה, ולעיתים מנסה האדם בדרכים רבות להרגיע את אי השקט שבתוכו, בכל מיני הנאות ועניינים, אך זה אינו מביא את הנשמה לכדי סיפוקה, והאדם הזוכה לקבוע עת לתורה, הרי יש בו איזון פנימי, יש בו שמחה פנימית, הנשמה מקבלת גם היא את מזונה.
וחשוב מאוד, כשאדם לומד תורה, שישמח בלימודו, ישמח בתורתו, ולעיתים כשמתחיל ללמוד ומגלה באורה ומתיקותה של תורתנו הקדושה, אזי חש בעצמו מעט עצבות, שלומד כה מעט, או שחש שעדיין הוא כה רחוק ואינו מבין ומשיג, אמנם גם זה רק מעצת היצר, כי עיקר לימוד התורה יעשה מתוך שמחה, וישמח בכל מילה ואות בתורה הקדושה, אמנם ידע ויזכור בליבו שיש מקום עוד להוסיף ועוד לגדול ועוד להעמיק, אבל כל קביעות, וכל שייכות בתורה הקדושה, היא חיי נצח, אשר כל מילים לא יתארו הזכות שיש לנו לשמוח, כי זכינו להגות באמרי שפר ולעסוק בדברי תורה.
ד. בס"ד זכינו לסיים במסגרת השיעור השבועי בימי שני את מסכת תענית, ובעזרת השם השבוע נתחיל בלימוד מסכת ברכות, המסכת הראשונה שבשס, זאת הזדמנות להצטרף להיות חלק ממעגל הלומדים, להכניס אור קדושה ושמחה בלב, לקבוע עת לתורה הקדושה, לתת מזון לנשמה ולעשות נחת רוח ליוצרנו וקוננו. אמן ואמן.
