פרשת נח
אמונה ובטחון בתיבה
מספרים על קהל אנשים שנאספו ליד הים בכדי לצפות באוניה חולפת, עמד שם בתוך הקהל ילד קטן שהחזיק בידו דגל ונופף למרחוק, וכולם שאלו אותו למעשיו, והילד השיב שמנופף בכדי שרב החובל יראה אותו וינופף לו בחזרה. ושוב שאלו האנשים, והרי האוניה רחוקה, ולמה ומדוע אתה חושב שיראה אותך?, והילד השיב: רב החובל הוא אבא שלי, והוא יודע שהנני כאן…
את הסיפור הזה היה מספר הרב ניסים יגן זצ"ל, והיה אומר, העולם הזה דומה לחוף, אנשים משחקים על החוף, אוספים צדפים והבלי העולם הזה, כסף, מותרות והנאות שונות, ונהנים מכבוד ותאוות, אך יש ילד פקח שעומד ומנופף לרב החובל, להקב"ה שהוא אבא שלנו, והילד הזה יזכה לכל הטוב, ואנו, כל אחד ואחד מאתנו יכול להיות הילד הזה… (נתיבי אור א'- ת' עמ' שי"ג).
וזוהי האמונה והבטחון שיש לכל יהודי לדעת, שהקב"ה הוא האבא שלנו והוא רב החובל שמנהיג את העולם, ואנו מסורים בידו, וכלשון הפיוט הנאמר בליל יום הכיפורים בקהילות אשכנז: כי הנה כהגה ביד המלח, ברצותו אוחז וברצותו שלח, כן אנחנו בידך אל טוב וסלח.
ובהקשר לכך, כידוע, כיום הספינות מתניידות עם מנועים, אך בימי קדם, כל רב חובל מלח וספן וכל ימאי ידעו , שבכדי שספינה תנוד ותשוט במים בלב הים הסואן דרושים כללי שיט ומספר דברים לספינה: הגה הנמצא בידי רב החובל הקובע את קצב ההתקדמות, ומסייע לברוח משוניות סלע ולהמלט מגלים סוערים וממערבולות. וכן דרושים משוטים בהם יוכל להפליג ולחתור למרחקים, ולא לצוף במקום, ובפרט בזמן רוחות וזרמים המסיטים את הספינה, וכן דרושים כיוון ומסלול, וכן מפרשים ותורן ומוט לתמוך במפרש, וכולם מסייעים בהתניידות הספינה.
אך תיבת נח לא היתה ספינה, ומספרים רבותינו, שלתיבה שנצטווה נח לבנות, לא היה הגה לא נס ותורן, לא משוט ולא מפרש, וגם צורתה לא היתה כספינה, אלא רק צורת משולש עם ראש חד בכדי שלא תתהפך מהמים והרוח, והטעם מפני שלא היתה מיועדת לשוט למקום וליעד מסויים, וכל תפקידה היתה רק לצוף על פני המים, ולהציל את נח ומשפחתו וכל יושבי התיבה החיות העופות והבהמות. (ראב"ע פרק ו' פסוק י"ד ואברבנאל שם, וראה תורה שלימה עמ' נ"ח).
ועל פי האמור יש להוסיף, שנח נצטווה לבנות תיבה שכזו, בכדי להחדיר בו ובכל יושבי התיבה את האמונה והבטחון שכולם בידי הקב"ה, הוא מנהל את העולם והוא גם קובע להיכן תנוע התיבה והיכן תנוח.
וכאשר דוד המלך רוצה להזכיר את האמונה והבטחון שיש לו בהקב"ה שמנהל את העולם, הוא מדמה זאת לאיש השט במים ויודע ששט על מי מנוחות, וכלשונו: "על מי מנוחות ינהלני" (תהילים פרק כ"ג). וגם הנביא ישעיה בהפטרת השבת מזכיר את התיבה השטה במים באמונה ובטחון בהקב"ה ומבטיח בנבואתו: "כי מי נח זאת לי" (ישעיה נ"ד).
וה' יזכנו למדת אמונ ובטחון לדעת שהוא לבדו מנהיג את העולם!
