בית המשפט השלום בירושלים קבע בשבוע שעבר כי ראש המועצה המקומית מבשרת ציון, יורם שמעון, התנהג בכוחניות במליאת המועצה ופעל בניגוד עניינים מול היזם רמי לוי.
פסק הדין ניתן במסגרת תביעת לשון הרע שהגיש פעיל הציבור ממבשרת ציון, דודו בן גיגי, כנגד אחיו של ראש המועצה, יגאל שמעון, ותביעה שכנגד שהגישו יורם ויגאל שמעון כנגד בן גיגי.
להלן הפרטים המלאים שפורסמו לראשונה ב"בקיצור מטה יהודה":
מדובר על סיפור ישן משנת 2016 שהתגלגל עד היום בו בן גיגי הגיש תביעה כנגד יגאל שמעון על סך 300 אלף שקל בגין פוסט אחד שפרסם יגאל נגדו ביום 16.6.16. בתגובה הגיש יגאל שמעון תביעה נגד בן גיגי בנוגע לפוסט מיום 14.6.16.
לתביעה של יגאל שמעון הצטרף אחיו, ראש המועצה, יורם שמעון, שטען כי בן גיגי הפיץ עליו 21 פרסומים משמיצים ברשתות החברתיות. שני האחים דרשו מבן גיגי פיצוי בסכום של 500 אלף שקל.
הפוסל במומו פוסל
השופטת הבכירה, מרים קסלסי, מבית המשפט השלום בירושלים, קבעה כי בסכסוך שבין בן גיגי לבין יגאל שמעון ניתן לתמצת את ההכרעה במשפט אחד: "הפוסל במומו פוסל".
"הן בן גיגי והן יגאל שמעון ביקשו בפוסט שפרסמו לפגוע האחד בשני. 'מי שהתחיל' היה בן גיגי", קבעה השופטת, "… במצב דברים זה לא מוצאת כל הצדקה, או נורמה ראויה, לפיה על בית המשפט לתמוך בפעיל ציבור שמפרסם דברים שאמיתותם לא הוכחה, וזאת נגד אדם פרטי, שבמקרה הוא אחיו של ראש המועצה".
השופטת הדגישה כי אין לבן גיגי או ליגאל הגנת תום הלב, ובוודאי שלא הגנה על ענין ציבורי או אישי של מי מהם, וזאת לאור התנהלותם.
"… נכון הדבר שהמשפט שכתב יגאל, שמאז שראש המועצה נבחר 'כל העבריינים והגזלנים שהיו שורצים במועצה נעלמו', מייחס לבן גיגי עבירה פלילית או התנהלות לא נאותה, ברם, היה זה בן גיגי שהתנהל באותה צורה לא אחראית ובלשון בוטה דומה, ולכן אין כל מקום לזכותו בפיצוי כלשהו".
השופטת הוסיפה כי בהתחשב שהפוסט של יגאל שמעון היה בתגובה לפוסט המשמיץ של בן גיגי, "… איני מוצאת לנכון לדקדק עם יגאל, אך גם איני מוצאת לנכון לחייב בפיצוי".
"לא בן גיגי ולא יגאל (שמעון) פרסמו דבריהם בתום לב, איש מהם לא בדק העובדות, ושחרר חרצובות לשונו מבלי לחשוב על התוצאה", קבעה השופטת קיסלסי והחליטה לדחות את שתי התביעות באופן הדדי, וקבעה כי כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות.
רף סיבולת גבוה
בהתייחס לתביעה שהגיש יורם שמעון כנגד בן גיגי קבעה השופטת קסלסי : "… ועל אף המלים הבוטות וההאשמות שהוטחו בראש המועצה, הבליג האחרון, כפי שהבין שמצופה ממנו, על אף שמדובר בשפה שראויה לכל גינוי. זאת ועוד, אם היה מזדרז ויוזם הגשת תביעה, היה נטען נגדו כי מדובר "בתביעת השתקה" שנועדה להרתיע את מבקריו…".
השופטת הדגישה כי נבחר ציבור אמור לדעת להכיל התקפות אישיות הכוללות מלים וביטויים לא נעימים לאוזן.
"… בנוגע למלים כמו בריון, מאפיה ושקרן, במיוחד כשהם מיוחסים לאיש ציבור, הפסיקה מצפה מנבחר הציבור לרף גבוה יותר של סיבולת, אף שהובהר כי שמו הטוב אינו הפקר. הביטויים כמו "שקרן" "נוכל" וכיו"ב, אף שאינם נעימים לאוזן, הם אינם חריגים בנוף הוויכוח הפוליטי הציבורי; הציבור מורגל לביטויים מסוג זה במסגרת הוויכוח הפוליטי, ומן הסתם סביר כי הוא אף למד לייחס להם את המשקל המתאים לנוכח ההקשר שבו הם נאמרים…"
עניין ציבורי חשוב
עם זאת, הדגישה השופטת כי התנהלותו של יורם שמעון כראש מועצה כללה התנהלות כוחנית "…בנושא התנהלותו הכוחנית של ראש המועצה והתנהגותו הבוטה, הרי שניתן לומר שאכן היו דברים בגו, בסרטון ישיבת מליאה ראש המועצה מסמן בידו סימן של עריפת ראש לאחד הדוברים לטענתו זה היה בבדיחות הדעת. כמובן שאיש לא העלה על דעתו שמדובר באיום לתקיפה, אך ניתן בהחלט לראות בכך איום לסיום הקריירה הפוליטית של אותו אחד, או הבעת חוסר שביעות משמעותי מדבריו".
היא הוסיפה והדגישה כי במעשיו של ראש המועצה נפל פגם של ניגוד עניינים: "…אותו הדבר לגבי הטענה כי ראש המועצה פעל בניגוד עניינים, בסוגיית היטל ההשבחה שהוטל על רמי לוי. מן המסמכים שהוצגו ניתן לקבוע כי הוכחה כוונת ראש המועצה להשפיע, גם אם התכוון לזרז את פתיחת הקניון, משניסיונו להתערב נמנע ע"י יו"ר ועדת הראל, ואולי גם לאחר שהבין בעצמו או באמצעות אחרים, שעצם עבודתו של גרושתו בתפקיד בכיר תחת רמי לוי עלולה להיחשב לפעולה בניגוד אינטרסים, הוא משך ידו מכל הנושא, וכתמיכה לכך ניתן לראות בחקירת המשטרה וסגירת התיק נגדו ע"י הפרקליטות מחוסר אשמה".
השופטת קבעה כי העלאת האפשרות להימצאות של ראש המועצה בניגוד עניינים או לפעילות לא תקינה מצידו, "… הוא ענין ציבורי ממדרגה ראשונה", ובן גיגי היה רשאי להעלות טענות כאלה באופן פומבי אך הוסיפה כי היה ראוי מצד בן גיגי לנקוט "… לשון יותר מעודנת ופחות נחרצת, שעה שהעובדות טרם התבררו במלואן".
לאור זאת החליטה השופטת לדחות את תביעתו של שמעון כנגד בן גיגי. עם זאת, קבעה כי לאור התנהגותו הבוטה של בן גיגי כפי שהשתקפה בפוסטים שכתב וכן נוכח התנהלותו באולם בית המשפט בעת הדיונים (השופטת הורתה על הוצאתו של בן גיגי מאולם בית המשפט) הוא אינו זכאי להוצאות משפט.
ביטויים מגונים
השופטת הוסיפה וקבעה כי אינה רואה את תביעת ראש המועצה כנגד בן גיגי כ"תביעת השתקה" וזאת משום ש"…לא ניתן לומר עליה שהיא חסרת יסוד", וכן משום ש"… היא הוגשה לאחר שפורסמו עשרות פוסטים נגד ראש המועצה". היא ציינה כי היה זה בן גיגי עצמו אשר "… בביטחון רב "הזמין" תביעות לשון הרע נגדו…", כפי שנכתב באחת התגובות שלו בפייסבוק.
השופטת התייחסה גם לבוטות שבה התבטא בן גיגי כנגד יורם שמעון וקבעה כי יש לגנות את האופן שבו התבטא: "… אם בן גיגי רואה לנגד עיניו רק שתי אפשרויות: השמצות וכינויי גנאי או שתיקה, כי אז כדאי שיבחר בשתיקה. נורמת התבטאות שקולה ואחראית צריכה לחול במרשתת, גם על אנשים פרטיים, ובוודאי על מי שמחשיב עצמו לפעיל ציבור. לא מיותר כנראה להדגיש, כי את הביקורת יש להפנות כלפי איש הציבור ופעולותיו ולא כלפי בני משפחתו, ואת זאת עשה בן גיגי לא פעם ולא פעמיים…".
לאור זאת החליטה השופטת לדחות את שתי התביעות, התביעה של בן גיגי כנגד יגאל שמעון והתביעה של האחים יגאל ויורם שמעון כנגד בן גיגי, וקבעה כי כל צד יישא בהוצאותיו.
יש לציין כי זו הפעם השלישית שבה מחליט בית המשפט לדחות תביעת "לשון הרע" של יורם שמעון בשנתיים האחרונות. לפני כשנתיים נדחתה תביעה שלו כנגד חבר המליאה לשעבר, עו"ד מוטי חזיזה והוא חויב בתשלום פיצוי של 25 אלף שקל. כמה חודשים לאחר מכן הוא משך תביעה כנגד יו"ר הוועדה המרחבית הראל לשעבר, רות שוורץ, וזאת בהמלצת ביהמ"ש.
צילום: מתוך שידור ישיבת המועצה
