מספרים על אחד מחכמי חלם שהיה משרת בבית אדונו, יום אחד בקשה ממנו גבירתו ללכת לאיטליז ולקנות לה תרנגולת מפוטמת.
לקח את הכסף בידו והלך אל האיטליז, והחל לברור ולחפש תרנגולת יפה ושמנה. אמרה לו הקצבית: לחינם אתה בורר, כל התרנגולות יפות הן, כמו שומן טהור.
אמר החכם בלבו: אם הקצבית אומרת שהתרנגולת דומה לשומן, משמע שהשומן יפה מתרנגולת, אלך איפוא ואקנה שומן.
הראה לו החנוני את השומן ואמר: ראה שומן משובח זה שהוא בהיר כשמן. אמר החכם בליבו: החנוני משבח את שומנו ואומר שהוא בהיר כשמן, משמע שהשמן יפה מן השומן, אלך איפוא ואקנה שמן!
הלך החכם אל חנות השמן, ובקש לתת לו שמן, התחיל החנוני לשבח את השמן ואמר: הרי לפניך שמן יפה שהוא צלול כמים. אמר החכם בלבו: החנוני אומר שהשמן צלול כמים, משמע שהמים יפים מן השמן. הלך אל הבאר, שאב והביא לגבירתו דלי מלא מים. ראתה הגבירה את החכם ודליו בידו ואמרה לו בנזיפה: בקשתי ממך תרנגולת מפוטמת, ובמקום זה הלכת לשאוב דלי מים בשבילה ?
קודם תביא אותה ואחר כך תשקה אותה במים… (חכמי חלם עמ' 131 בתוספת נופך).
והנמשל הוא להקב"ה שנתן שבתות וימים לישראל כדי שישבו ויעסקו בהם בתורה בתפילה ועבודת ה' (ירושלמי שבת פרק ט"ו הלכה ג'). ויש אנשים אשר מחוסר ידיעה עשו את חגי ישראל כתרבות עממית ישראלית ריקה מכל תוכן רוחני ודתי. וכדוגמת חג החנוכה, נהפך בעיניהם לחג ספורט וגבורת המכבים וחג זלילת סופגניות מכל הצבעים והמינים, חג הפסח נהפך לחג האביב והנקיון, חג השבועות נהפך לחג ביכורי פירות קיבוצי הארץ, או לחג החלב, ראש השנה נהפך לחג ברכות ואיחולים לקראת השנה החדשה ולחג תפוח בדבש, ט"ו באב נהפך לחג האהבה וט"ו בשבט לחג פירות יבשים. ויום שבת נהפך לשבת תרבות ויום טיולים וקניות.
כמובן שכל הדברים הנזכרים, אינם בקשת הבורא יתברך, וכדוגמת אותו חכם מחלם המביא דלי מים במקום תרנגולת מפוטמת. ועליהם מוכיח הנביא ישעיה ואומר: "חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי" (פרק א' פסוק י"ד). את החודשים החגים והמועדים אותם המצאתם ועשיתם בהם את הטפל לעיקר, את זה שנאה נפשי, כי את זה לא בקשתי, ואין להפוך את הטפל לעיקר. וכמובן שמנהגי ישראל המקודשים כדוגמת אכילת חלב בשבועות, או תפוח בדבש בראש השנה, וסופגניות בחנוכה, ועוד מנהגים, הם מנהג ישראל קודש אך אין הם עיקר החג, אלא הם תוספת ליראת ורוממות החג. ויש לעשות את בקשת הבורא שציוונו לנצל את השבתות וימים טובים לעבודת ה'.
ויהי רצון ונזכה לקדש את מועדי ה' בבחינת "אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם". לקדש אותם ללמוד בהם ולקראם במועדם!
חג שמח!
