נפרדנו החודש מאדם ענק צדיק גדול וקדוש, מרן המשגיח הרב חיים וואלקין זכא צדיק וקדוש לברכה, שאורו זרחה לכל עם ישראל, אבל כאן במבשרת זכינו לרבל באופן אישי הרבה מן האור של הצדיק זכותו יגן עלינו.
לעבוד את ה' זו משימת החיים. יש במשימה זו הרבה תחומים, אמונה, תפילה, לימוד תורה, קיום מצוות, תיקון המידות ועוד. ספרי המוסר מלאים בהדרכות לתיקון המידות, אך למעשה המשימה קשה מאוד. יש מצטטים מהגר"א שיותר קל ללמוד את כל הש"ס מלתקן מידה אחת.
בספר קהלת שלמה המלך מספר על עיר קטנה עם מעט אנשים, שהמלך רוצה לכבוש אותה, וחכם אחד מסכן מציל את כולם, אבל אף אחד לא זוכר את החכם המסכן… (על פי הפסוק בקהלת ט,יד)
במסכת נדרים (לב:) הגמרא מבארת את הנמשל:
ואמר רמי בר אבא… עיר קטנה – זה הגוף, ואנשים בה מעט – אלו אברים, ובא אליה מלך גדול וסבב אותה – זה יצר הרע, ובנה עליה מצודים וחרמים – אלו עונות, ומצא בה איש מסכן וחכם – זה יצר טוב, ומלט הוא את העיר בחכמתו – זו תשובה ומעשים טובים, ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא – דבשעת יצר הרע לית דמדכר ליה ליצר טוב [בזמן שיצר הרע פועל, לא זוכרים את היצר הטוב].
המאבק הוא מאוד קשה, בין מלך חזק לחכם מסכן, זה סיפור החיים שלנו, בפרשה ניתן למצוא נקודת אור לנצח את המלחמה.
פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה
קראנו השבוע בפרשה "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה" רש"י מסביר מדוע לכתוב על היציאה, הרי כל העניין זו ההליכה לחרן! "לא היה צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה, ולמה הזכיר יציאתו, אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם, שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה" כלומר ליציאה יש משמעות בפני עצמה.
הצדיק שיוצא מהעיר קשור לכל אחד מאתנו, גם אנחנו "עיר קטנה". הצדיק משפיע על כל אחד מבפנים, כל עוד יש צדיק בעיר הוא הודה זיווה והדרה. המעשים שלנו טובים, המידות שלנו מיושרות והלב תמיד מכוון לאבינו שבשמים. רש"י מזהיר, אם הצדיק יוצא מהעיר, כל האור מסתלק, ההוד, הזיו וההדר, השאלה היא איך מכניסים את הצדיק לתוכנו?
הקב"ה שתל בכל דור צדיקים שמראים לנו את הדרך ללב ולאמונה. צדיקים אלו מלאים הוד זיו והדר, כל מפגש שלנו עם הצדיקים מכניס משהו לתוכנו, הצדיק בעיר. העבודה שלנו היא להכניס עמוק לתוכנו את הצדיק, לתוך הלב, לתוך החיים ולא לתת לו לעזוב אותנו. כך תינצל העיר.
בשנים האחרונות זכינו כאן מבשרת ציון לראות ולחזות בעינינו צדיק גדול, מלא הוד והדר. כל מי שהיה פוגש את מרן המשגיח זצ"ל היה מתמלא בתוכו בטוב ובהשתוקקות לעבודת ה', רק המפגש עם הצדיק המופלא הזה היה ממלא את הלבבות באור קדושה ושאיפה לטוב.
לצערנו, הצדיק עזב אותנו ועלה למקומו הראוי לו. אבל תפקידנו לא לתת לו לעזוב את העיר הקטנה, להשאיר אות הצדיק בליבנו. לזכור את מידותיו הטהורות, צניעותו המדהימה, עבודת ה' הזכה וכל טיפת אור שזכינו לראות בעינינו. אנחנו לא שוכחים את החכם! אנחנו מצילים את העיר!
זכותו הטהורה של מרן המשגיח רבנו חיים בן הרב שמואל דוד תעמוד לנו ולכל ישראל אמן ואמן.
