חז"ל סידרו לנו לקרוא את פרשת דברים לפני ט' באב בכל שנה. פרשה זו מלאה תוכחות לעם ישראל, כפי שרש"י מסביר את המילה "דברים" בתחילת הפרשה .
יש לשאול מדוע להוסיף את התוכחות דווקא בימים אלו, הרי אלו ימים שכבר קשים בגלל חורבן בית המקדש, לכאורה אין צורך להוסיף על כך?
כדי לענות על שאלה זו נתבונן בהמשך הפרשה. משה רבנו מוכיח את עם ישראל על חטא המרגלים, לא רציתם לעלות לארץ וכו'. עד שבסופו של דבר ה' העניש את כל הדור למות במדבר. מיד אחר כך ה' מדבר עם משה;
וַיְהִ֨י כַאֲשֶׁר־תַּ֜מּוּ כָּל־אַנְשֵׁ֧י הַמִּלְחָמָ֛ה לָמ֖וּת מִקֶּ֥רֶב הָעָֽם: ס
וַיְדַבֵּ֥ר ה֖' אֵלַ֥י לֵאמֹֽר:
רש"י מסביר שיש קשר בין הדיבור של ה' עם משה, לנאמר לפני כן. כל עוד דור המדבר החוטאים במרגלים, היו קיימים, ה' לא דיבר עם משה, רק אחרי שהם נגמרו, חזר הקב"ה לדבר אתו.
אבל יש על כך קושיא, הרי 'וידבר' זה לשון תקיפות וקושי, לעומת 'ויאמר' שזה לשון רכה, מדוע משה מקבל 'דיבור' הרי אנשי המלחמה מתו!?
על שאלה זו עונה ה'כלי יקר' . אדם שרחוק מ-ה' הקב"ה ידבר אתו בעדינות ובלשון רכה, כי גם כך הקשר הוא חלש. אבל אדם שקרוב אל ה' ואהוב אצלו, הקב"ה ידבר אתו בצורה ישירה ותקיפה ללא מסכים. כמו שכתוב במשלי "כי את אשר יאהב ה' יוכיח". כלומר מי ש-ה' אוהב אותו, הקב"ה מוכיח אותו, כמו אב ובן. לכן מיד אחרי שנגמרו דור המרגלים, ה' מדבר עם משה בלשון 'וידבר' ללמד שיש חיבה של אב לבנו.
לפי דברים אלו ניתן להבין מה רצו חז"ל ללמד אותנו בקריאת פרשה זו לפני ט' באב. אל תרגישו שהעונשים הם מחמת ש-ה' אינו אוהב את עם ישראל, ההיפך הוא הנכון, הקב"ה מוכיח דווקא את מי שהוא אוהב אותו.
עם ישראל אהובים על ה' אהבה עצומה, לכן ה' לא רוצה לתת להם ללכת בדרך מקולקלת של שקר, שוחד, שנאת חינם ועוד קלקולים רבים. חורבן בית המקדש בחודש אב, מגיע מאהבת האב לבנים, מתוך אמונה שהתוכחה תתקבל אצל בניו אהוביו ויתקנו את מעשיהם. יהי רצון שנזכה בקרוב לבניין בית המקדש בחזרה.
שבת שלום
