בזכות החסד של יעקב אבינו
פרשת השבוע פותחת בסיפור יציאת יעקב אבינו מבאר שבע ובריחתו חרנה מפני עשיו אחיו, והמדרש מספר, שאליפז בן עשיו רודף אחריו ולוקח ממנו את כל רכושו, והוא נותר עני וחסר כל ומגיע אל חרן בידיים ריקניות (רש"י פרק כ"ח פסוק י"א).
ועם בואו לחרן, מיד נגלה לעיניו מחזה, והוא רואה באר בשדה, ועל גבה אבן ענקית המכסה את פיה, ושלושה עדרי צאן רובצים עליה, ובכדי לגלול את אותה האבן מרוב כובדה, צריכים להיאסף כל הרועים, יעקב אבינו בעצמו גולל את האבן לבדו ומסייע לרועים (פרק כ"ט).
רבותינו במדרש מספרים ומתארים את הבאר, "באר בשדה", היינו רק באר אחת היתה בכל העיר, ולא היתה שם עוד באר אחרת, ורק ממנה שתו, "כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים", רק מהבאר ההיא, ולא מבאר נוספת. ונוסף לכך, הסתפקו ממנה עיר שלימה, והבאר הזו היתה רחוקה מן העיר, ולא קרובה לבית, ועל כן בכדי לשאוב מים, הוצרכו לצאת אל השדה. ומימיה של הבאר היו מועטים, והסתפקו ממנה גם בני אדם וגם צאן ומקנה, ואנשי ארם היו רגילים לקלקל את המים, ומפני כך הוצרכו לכסותה באבן גדולה על פי הבאר. (חמדת ימים ויצא, ומנחת יהודה לרבי יהודה בן עטר זי"ע עמ' מ"ב).
וגם לבן באותה העת היה עני מרוד, עד כדי כך שלא היה לו מי שירעה את צאנו חוץ מביתו הקטנה (מלבי"ם פרק כ"ט פסוק ט').
יעקב אבינו בא מבית מלא עושר וכבוד, ליצחק אבינו, היה עושר, מקנה צאן, מקנה בקר, ועבדים ולאברהם אבינו היה כסף זהב צאן מקנה ועבדים, ובפרט בארות מים שהיו להם בשפע, באר פרטית, ומים בשפע, אברהם אבינו חפר שלוש בארות, ויצחק אבינו ארבע בארות (ראה ספורנו פרק כ"ו פסוק ל"ג, ותורת לוי יצחק עמ' קע"ד).
ולפתע יעקב אבינו, מגיע למקום עם באר אחת, ועניות מתגלה אל מול עיניו, וגם הוא עצמו נתון באותה צרת עניות, וידיים ריקניות, אך הוא איננו מתרעם על מצבו, לאיזו "שכונת מצוקה" הגיע, והוא מבין שבעת שכזו מה שיכול להועיל לאותם רועים נבוכים, הממתינים להתקבצות בכדי לגלול את האבן, הוא רק עשיית חסד ועזרה, ובכוחו הרב הוא גולל לבדו את האבן, ומסייע להם. ומאותה אבן שגולל הוא
גם פותח את המזל לו ללבן שמתברך בבנים ובצאן, וגם לכל אנשי המקום, וכל זמן שהיה נמצא שם יעקב אבינו בחרן למשך עשרים שנה, היו המים עולים לקראתו והמשיכו לעלות, וברגע שברח מלבן, מיד באו הרועים ולא מצאו שם מים (אלשיך פרק כ"ט, ותרגום יונתן שם פסוק י', ופרק ל"א פסוק כ"ב), והכל מתחיל מכוחו של יעקב אבינו באותה עשיית החסד, שגולל את האבן ופותח את המזל לכולם, בכוחו של צדיק.
וזה כוחו של עם ישראל לצאת מכל העוני ומכל המשבר והאבן הסוגרת את פי הבאר, העזרה והחסד אחד לשני, שבכוחה לפתוח את המזל לעזור ולהביא ברכה על עם ישראל.
ובזכות החסד נזכה לבניין בית המקדש, אשר ממנו ישקו העדרים!