פרשת שמיני- שבת החודש
מדוע מוסיפים "בריות טובות" בברכת האילנות?
בקהילות רבות נהוג לבוא ולברך "ברכת האילנות" בבית אחד מבני הקהילה שיש לו אילנות פרי בחצירו. וכך היינו נוהגים בילדותי, לבוא ולברך בבית אחד מבני הקהילה שנתברך בחצירו באילנות פרי לרוב נאים ומשובחים. ובסיום הברכה היה גם מכבד את הציבור לטעום ולהתכבד בשולחנות ערוכים בתקרובת ובכיבוד מכל טוב מידו הרחבה. ואותו בן קהילה היה גם מזמין את הקהל לבוא ולומר את סדר התשליך בראש השנה, בבריכת דגים שהיתה בחצירו, וכן היה מכבד את הקהל לבוא ולברך ברכת הלבנה מידי חודש בחודשו.
וכך היה הדבר שנים רבות, ושנה אחת הצטרפו לקהילה אנשים צדיקים ויראי ה', ובראש השנה באו לומר סדר התשליך בביתו בכוונה רבה, ומיד לאחר מכן, כשסיימו את סדר התשליך מתו הדגים, והתייבשה הבריכה…
ובבוא חודש ניסן באו עם כל הקהל ובירכו ברכת האילנות ולאחר הברכה התייבשו העצים…
ובאותה שנה בקשו הקהילה לבוא ולברך גם ברכת החמה בביתו, ואותו האיש סיפר להם את כל אשר אירע והשיב בהלצה: אתם מכוונים חזק מאוד בתפילה, אם הבריכה התייבשה והדגים מתו, וגם העצים התייבשו, אתם מסוגלים בתפילתכם לכבות את החמה והלבנה ולהוריד גם את הכוכבים…
[ובספרי הפוסקים מובא נידון מעין זה, האם יש לשלם על נזק שנעשה בכח סגולה, וכן האם ניתן לדרוש תשלום על אותם עצים שהתייבשו, ולמסקנא לא ניתן לדרוש תשלום על נזק זה ראה עטרת פז ח"ד חו"מ סימן ד'].
בנוסח ברכת האילנות מוסיפים את התיבות "וברא בו בריות טובות", ורבים מחכמי הדורות שואלים מדוע מזכירים את הבריות, והרי השבח כעת הוא על האילנות הטובים ולא על הבריות?
ויש לומר על פי מה שאמרו רבותינו, (ירושלמי פאה פ"ז ה"ג), שהאילנות והפירות משתבחים על ידי מעשי בני האדם הטובים, ומעשי אנשי המקום משפיעים על האילנות והפירות, והכל תלוי בזה, וכשעושים מעשים טובים, מימלא גם האילנות והפירות משתבחים, וכמו שנאמר "ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה (תהילים פרק ק"ז פסוק ל"ה).
ולפי זה יש לומר שלכך תקנו רבותינו להוסיף תיבת "בריות טובות" בברכת האילנות, להורות שגידול האילנות והפירות המשובחים תלוי במעשינו שנהיה בריות טובות.
ולסיום, ראוי להזכיר את דברי ספר מגיד תעלומה (על הרי"ף ברכות מג) שבראיית האילנות שמלבלבים ושבה רוחם לאחר שיבשו בחורף, מתחזקת האמונה שאף ישראל ישובו ויפרחו. וגם אנו נתפלל להקב"ה שישיב גאולת ישראל יציץ ופרח, בתשועת עולמים אמן ואמן.