לך לך נסיון לאברהם אבינו
מנסה הקב"ה את אברהם אבינו באחד מעשרה ניסונות שניסהו, ומצווהו לעזוב את מקום מגוריו ומולדתו, את משפחתו ומכריו, ולצאת לדרך לא נודעת, "לך לך מארצך ומולדתך ומבית אביך וכו', ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה".
ומבאר רש"י "לך לך, להנאתך ולטובתך, ושם אעשך לגוי גדול, וכאן אין אתה זוכה לבנים, ועוד שאודיע טבעך בעולם".
לכאורה יש להבין איזה ניסיון לצאת ולעזוב את מקום מגוריו ומשפחתו, כשבמקביל לכך מובטח לו ברכות כל כך גדולות, ואעשך לגוי גדול, ואברכך, ואגדלה שמך, ועוד, הרי כל בר דעת מבין שמעשה כזה קטן הוא מאוד לעומת התוצאה של הברכות שהובטחו לו.?
אלא יש לדעת, כפי שלמדונו חכמינו זיע"א, שכל חומש בראשית אינו ספר סיפורי היסטוריה המגלה לנו את תולדתו של העם היהודי, אלא מהותם של פרשיות אלו ללמדנו ולחזקנו ולהשריש בתוכנו כיצד יש לנהוג בחיי היום יום, באמונה וביטחון בקב"ה, לזכור ולשנן מה הכח והיסוד של עם ישראל, אלו מעשה האבות הקדושים ועמידתם האיתנה בניסיונות.
אברהם אבינו עומד בפני דילמה, מצד אחד מתבקש הוא לעזוב את משפחתו, את מקור פרנסתו, את המקום בו גדל, וללכת לארץ זרה ללא מכרים ומשפחה, ללא פרנסה מסודרת, למקום שאיש לא מכירו, ובמקביל מובטח לו ברכות לרוב, מובטח לו שיתעשר בממון, שיתרבה בילדים, וששמו יתפרסם בכל העולם. במושכל ראשון, היציאה הזו הינה הפך הטבע, שהרי לצאת לכזו דרך הינה ההפך של הברכות שהובטחו לו, ואדרבה רק הישארות במקום שכה הורגל לו מגבירה את הסיכוי להתברך בילדים, ממון, ושם. ודווקא היציאה לדרך הרי ממעטת שלשה דברים אלו, אך אברהם אבינו לא הרהר! גם אחרי שהיה לו תמיהות וקושיות, לא שאל שאלות, גם כשנראה לו שהכל ההפך מדרך הטבע, לא הסתפק והתלבט לרגע, מיד קם והלך ועשה את ציווי השם ית', וההמשך לו זכו עם ישראל בזכותו של אברהם אבינו ועמידתו בניסיונות ובאמונה וביטחון בהשם ית' ידוע ומורגש ומשפיע עלינו עד היום הזה, שזכינו להיות מבניו.
עלינו ללמוד מהאבות הקדושים זיע"א שלא הרהרו אחר מידותיו של הקב"ה גם כנשקלעו למצבים מעוררי שאלה ותהיה, תמיד נשארו הם חזקים באמונתם בהשם, ולכן זכו לכל הטוב שקיבלו, וזאת למרות כל הקשיים שעברו.
והיסוד לזכות ולהגיע לדרגה שכזו הוא, כפי שכותב הפלא יועץ זצ"ל בענין מידת הבטחון והאמונה "אלא עיקר ההבטחה שיבטח בהשם דכל דעבדו מן שמיא לטב, וקמי שמיא גליא דטב ליה ועבדי לה", העיקר זה להאמין שכל מה שהשם עושה לאדם זה לטובה! ובשמים יודעים בברור מה טוב לאדם וכך עושים עבורו!
נדבוק בדרכם של אבותינו, נשריש בקרבנו אמונה אמיתית בהשם, נבטח ונאמין בו שמאתו ית' לא תצא הרעות, ולא נהרהר כלל אחר מעשיו, ובזכות זה נתברך בכל ההבטחות שהבטיח הקב"ה לאבותינו, שנזכה להיות מקור לכל הברכות והישועות, וכמו שמובטח בפרשה "ומברכך מבורכך, ומקללך אאור, ונברכו בך כל משפחות האדמה"
שבת שלום