לכבוד הילולת רבי נחמן מברסלב זיע"א התכבדנו במאמר מיוחד מהמשפיע רבי נחמן ארוש
בחג הסוכות ישנם שתי מצוות מן התורה:
(1) ישיבה בסוכה כל שבעת ימי החג.
(2) לקיחת ארבע מינים שמן התורה המצווה היא ביום הראשון ובשאר הימים המצווה היא מדרבנן (במקדש מצוות לולב כל שבעה).
וכתוב בתורה (ויקרא,כג) "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת. (מג) לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲנִי, ה' אֱלהֵיכֶם" משמעות המצווה לפי הנאמר בפסוקים אלו היא הכרת הטוב על מעשה ה' לעמו , כדברי הרשב"ם שם: "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל במדבר ארבעים שנה – בלא יישוב ובלא נחלה ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתים מלאים כל טוב ואל תאמרו בלבבכם כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה".
האדם צריך להטמיע בתוכו את העיקרון של חסדי ה' –לא כל הזמן בני ישראל היו מתגוררים בבתים יציבים בתוך נחלה שלהם . היו ימים בהם עם ישראל חיו כנוודים במדבר ללא בסיס יציב תחת רגליהם. הקב"ה הושיב אותם בסוכות ארבעים שנה ובכך הגן עליהם.
על – כך צריך להודות לה' יתברך , שדאג לעם ישראל בכל המצבים , אפילו כשיצאו ממצרים וחיו במדבר , ה' עשה להם סוכות כדי שהשהייה במדבר תהיה שהייה נוחה.
בעל העקדה מביא הסבר נוסף למצוות הסוכה והוא "אשר יעזבו האנשים כל ענייני הכסף אשר לכסף לכסף אשר לזהב לזהב ויוצאים אל סוכה קטנה אשר אין בה רק ארוחת יומו כי די בהכרחי לבד כל ימי היותו בפרוזדור הזה שהוא דירת עראי".
הסוכה מבטאת סמל חינוכי לאדם מהם הדברים המשמעותיים בחייו ומהם הדברים השוליים בחייו –הסוכה היא סמל לצרכיו הגשמיים של האדם הארעיים שאינם משמעותיים כמו הערכים הרוחניים. האדם עוזב את ביתו הקבוע , עוזב את רכושו הקבוע , את הכסף והזהב , ונכנס לסוכה קטנה לאכול ולישון בה.
עניין השמחה בחג מוזכר בסוכות באופן בולט משאר החגים וכך נאמר בספר דברים "כי יברכך ה' אלוהיך בכל תבואתך ובכל משלח ידך והיית אך שמח". הנצי"ב עומד על הנקודה מדוע מצוות השמחה תלויה דווקא במקום אשר יבחר ה' : "זמן האסיפה הוא בשפע ברכה ומטבע האדם להיות שמחתו כדרך שמחת הוללות על כן ציווה לבוא ולשמוח במקום אשר יבחר ה' ושם יהיה נזהר במורא מקדש".
הטעם הראשון של מצוות השמחה דווקא בירושלים כדי ליצוק בה תוכן של קדושה ולא שמחת הוללות והפקרות. במקדש על ידי מצוות מורא מצוות השמחה תהיה שלמה ללא תערובת פסול. "ויש לפרש עוד ששם תהיה השמחה כללית מכל ישראל וישמחו על קיום האומה והליכותיו בקודש".
ועיקר העבודה של האדם זוהי שמחת המצוות שזה הפועל היוצא בחג הסוכות, כמו שכתוב בפרשת כי תבוא בסוף התוכחות (דברים כח-מז): "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל". וכתב על כך רבינו בחיי (דברים שם): "תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה". יאשימנו הכתוב בעבדו ה' יתברך ולא היתה העבודה בשמחה, לפי שחייב האדם על השמחה בהתעסקו במצוות, והשמחה במעשה המצוה – מצוה בפני עצמו, מלבד השכר שיש לו על המצוה יש לו שכר על השמחה, ועל כן יעניש בכאן למי שעובד עבודת המצוה כשלא עשאה בשמחה, ולכך צריך שיעשה אדם המצוות בשמחה ובכוונה שלמה".
לאור כל הנ"ל אפשר להבין את דברי רבינו הקדוש (ליקו"מ כא) שעל ידי מצות סוכה זוכין לשפע אלקי שהוא בחינת רוח הקדש, הינו שזוכין להשיג שכל גדול שהיא בחינת מקיפין של המח, שהיא בחינת השכל שבא לאדם בלא שום הקדמה אלא על ידי שפע אלקי, שכל עבודת האדם בעולם הזה הוא בשביל זה כדי שיזכה להשיג המקיפין שהם עקר שעשוע עולם הבא, כי מהשמחה שהיא תוצאה של השראת השכינה אפשר לזכות לרוח הקודש ממש.
בחג הסוכות בח"י תשרי יחול הזיכרון של אדמו"ר מוהר"ן מברסלב, ויש קשר ישיר בין פטירתו לחג הסוכות, רבי נחמן מברסלב פעם התבטא ואמר שהסיבה שהעולם חולקים עליו, היא מחמת כי עניינו היא תפילה וידוע שעל התפילה חולקים וכמאמר הגמ' במסכת ברכות (ו:) שבתתפילה אנשים מזלזלים, ובליקוטי מוהר"ן (מח) כותב רבי נחמן שעניין התפילה ועניין הסוכה חד הם כי לסוכה נכנס אדם בכל גופו וגם על התפילה נאמר כל עצמותי תאמרנה, רבנו הקדוש ר' נחמן מברסלב הוריש לנו עצות קדושות ויקרות אשר בנקל מי שיזכה לקיימם יזכה להיות איש כשר באמת, והן שזורות בתוך כתביו הקדושים והועברו לנו מדור לדור ע"י זקני חסידי ברסלב. מעיקר עצותיו: רבינו הדגיש בעיקר שני דברים שעליהם התבטא כחוק ולא יעבור והם: א. שעה התבודדות- (ליקו"מ ח"ב צו') וכך כתב . "עַל – כֵּן בְּהֶכְרֵחַ לְצַוּוֹת לָהֶם שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם עַל – כָּל – פָּנִים אֵיזֶה שָׁעָה הִתְבּוֹדְדוּת,". והעיד על עצמו שכל מה שזכה הכל בזכות שהרבה בתפילה ובהתבודדות, ועוד אמר: "כי מקטן ועד גדול אי אפשר להיות איש כשר כי אם על ידי התבודדות ושיחה בינו לבין קונו". ב. לימוד הלכות- כל איש ישראלי מחויב ללמד בכל יום ויום פוסקים ולא יעבר… כי צריך ללמד איזה דין ב"שולחן ערוך" בכל יום ויום כל ימי חייו. (שיחות הר"ן כט).
בברכת חג שמח לכל בית ישראל
Freepik
