מנהג ישראל משנים קדמוניות, היה לשלוח אגרות ברכה לכבוד ראש השנה, ובה איחלו איש לרעהו דברי ברכה ואיחולים לכבוד השנה החדשה, ועל גבי האיגרת היו מאיירים ומציירים עיטורים ואיורים נאים כראות עיניהם, בהוד והדר.
ומספרים על אחד מגדולי ישראל שמידי שנה היה רוכש כמויות גדולות של כרטיסי ברכה מעוטרים ומאויירים, והיה משלם עליהם בעין יפה וביד רחבה, ולשם כך היה מכתת את רגליו ללכת ולקנות אותם מאותו האיש שמאייר אותם, והיה יושב ומחלק אותם לתלמידיו ידידיו וקרוביו, בשלל איחולים וברכות לרוב.
לימים, נשאל הרב על ידי בניו, מדוע מוסר נפשו וטורח לשלם ממון רב עבור אותם כרטיסי ברכה מאויירים, ובפרט שכיום יש כרטיסי ברכה מודפסים ומוכנים ומצויים בכל מקום.
והרב הסביר לבניו בטוב טעם: האיש שהנני רוכש ממנו כרטיסי ברכה, נפצע באחת ממלחמות ישראל, וכיום הוא מוגבל בידיו, והוא מקיים את הפסוק "ויהפוך ה' אלוקיך לך את הקללה לברכה", כי מאותו זמן, הקב"ה חנן אותו ביכולת מיוחדת לאייר ולצייר בפיו וברגליו, איורים וציורים מיוחדים, וזו מלאכתו ואומנתו לצייר ולאייר כרטיסי ברכה, מהבוקר ועד הערב, ומידי שנה האיש מוכר אותם ומתפרנס מהם, ואותה "הקללה" והמוגבלות שלו הפכה "לברכה", להרבה כרטיסי ברכה, ואני הנני עושה חסד איתו, לרכוש ממנו את הכרטיסים הללו, ומקיים צדקה וחסד עם יהודי מוגבל וזו השמחה שלו, ולפני ראש השנה, צריך לזכות בעוד זכויות ומעשים טובים, והאם לא אטרח לשם כך לשמח יהודי?" ….
בפרשת השבוע מספרת התורה: "ויהפוך ה' אלוקיך לך את הקללה לברכה", ובמדרש מסופר, שבחודש אלול נלחמו עם ישראל בסיחון מלך האמורי ובעוג מלך הבשן (במ"ר פרשה י"ט סימן ל"ב וילקו"ש ח"א רמז תשס"ה), וכשראה זאת בלק בן ציפור, מיד קרא לבלעם בן בעור לבוא ולקלל את ישראל, והיה זה בסוף חודש אלול, ובקש להמתין עד יום טוב ראשון של ראש השנה, ואז לקללם משום שעם ישראל נידונים ויש רשות לקטרג, ויכול לקללם, ולכך אמר "ארה לי" (במדבר פרק כ"ב פסוק ו'), אר"ה ראשי תיבות א' ר"ה, וכשראה שעם ישראל תוקעים בשופר בראש השנה, ואין רשות לשטן לקטרג, אמר "ותרועת מלך בו", ודחה אותם עד יום הכיפורים. והקב"ה עשה חסד עם ישראל שלא כעס באותם ימים של עשרת ימי תשובה, מראש השנה ליום הכיפורים. וזהו מה שנאמר בפרשת השבוע "ולא אבה ה' אלוקיך לשמוע אל בלעם ויהפוך ה' אלוקיך לך את הקללה לברכה" (דברים פרק כ"ג פסוק ו'). ל"ך בגימטריא חמישים, רמז לחמישים יום, שלושים יום של אלול, ועוד עשרים ימים של תשרי עד גמר החתימה, א"ת ראשי תיבות א'לול ת'שרי. שכל ימים אלו הפכו לברכה. (מגלה עמוקות בלק ד"ה ויאמר מואב, וחידושי רבי יהונתן איבישיץ ברכות ז.). וזה כוחם של ימים אלו שביכולתם להפוך את הקללה לברכה.
וה' יברך את עמו ישראל ויחדש עלינו שנה טובה ומבורכת!