פרשת בחוקתי
א. פרשתינו פרשת בחוקתי, סמוכים ונקאים לחג מתן תורתנו הקדושה, יש משל נפלא מרבנו הקדוש החפץ חיים זכותו יגן עלינו, שתיאר הדבר באדם שהיה ברשותו יהלום יקר ערך עד למאוד, והוצרך לשלחו לניקוי בעיר פלונית, בהגיע זמן לשולחו חזרה לבעליו, חרד לשלום אוצרו, על כן סיכמו באופן ברור הסימנים של השליח שיביא את היהלום, מה ילבש, ומה צבע המזוודה וכו' וכו.
בהגיע היום פונה האיש לתחנת הרכבת ממתין בכיליון עיניים לבואו של השליח עם היהלום היקר, והנה רואה הוא אדם עם כל הסימנים הנכונים, אבל נראה ממש כורע תחת נטל כובד משקלה של המזוודה, מבין שהוא שזהו השליח מיד פונה לעברו ואומר מדוע כורע אתא תחת הנטל? עונה השליח כי הביאו לי מזוודה עם חפצים יקרי ערך להעביר לך והיא כבדה עד מאוד.
נענה אותו האד אם המזוודה כבדה ומשקלה רב, אינך נושא את המזוודה הנכונה, אמת שמה ששלחו לי ערכו רב ולא יסולא, אבל על אף ערכו הגדול אינו צריך להכביד כלל, כמעט ואין משקל ליהלום למרות ערכו הרב.
ב. נהג רבנו החפץ חיים לומר, אם מרגיש האדם כי כורע הוא תחת נטל חיי התורה והמצוות, הרי אינו נושא את המזוודה הנכונה, כי תורתנו הקדושה אמנם אין לנו כלל ערך להעריך ואפילו לא קצה קצהו של השגה בעריבותה מתיקותה יופיה ושלימותה של תורתנו הקדושה, אך היא ממתיקה את חיי האדם, ואינה מכבידה עליהם.
ג. יסוד דברי רבנו החפץ חיים הם מה שדברנו, הרי בוודאי שיש בתורה דינים ציוויים הלכות איסורים וסייגים, ואמת אם חיי האדם בהרגשה שיש את חייו שלו, ועל גביהם יש את חיי התורה, הרי מרגיש וחש שהתורה באה להגבילו בחייו, אבל אם חיי בתחושה והבנה שהתורה היא החיים, וציר חייו נע סביב התורה, הרי אין מתוקה כתורה ואין נעימות כחיי תורה.
והלוואי ונזכה להרגיש את אורה ומתיקותה של תורתנו הקדושה
בברכת שבת שלום ובשורות טובות
יעקב ישראל קניג
