א. "ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני" ומידי שנה בפרשה זו היה מקשה ומעורר מורנו ורבנו מרן המשגיח *רבי חיים וואלקין זיע"א* מה הוסיף יהודה ליוסף הצדיק בדבריו אלו?
הרי כל מה שיהודה אמר לפני יוסף, כל הדברים היו כבר ידועים בפני יוסף, ואיזה תוספת הייתה הדברים אותם אמר יהודה יוסף?
וכי סתם בעלמא חזר בפניו על כל השתלשלות הדברים? ומה באה התורה הקדושה ללמדינו?
והיה מבאר מרן המשגיח זיע"א שבוודאי שלא כתבה תורתנו הקדושה אריכות יתירה ללא סיבה, אמנם אם נתבונן יהודה הוסיף שני מילים ליוסף הצדיק, "בי אדוני", כלומר היכנס עימי למצבי, הבן אותי, אני אמנם חוזר על אותם דברים, אבל אנא הבן את נקודת המבט שלי, נסה להיכנס למצב שלי.
והיה אומר מרן המשגיח זיע"א שלימוד גדול יש בדבר, כל כך הרבה פעמים אנו שופטים איש לרעהו, דנים את החבר לא מבינים אותו, אבל אם נשתדל ונתאמץ להיכנס למצבו של השני, לראות נקודת מבטו שלו להבין מה עובר עליו, לצאת מעט מההסתכלות שלנו, מהסיפור האישי שלי, ולנסות, מעט להבין מה עובר על השני, מה מביא אותו למצב בו הוא נמצא.
ב. וכמו שאמר כבוד מו"ר האדמו"ר סידנא רבי שלמה בוסו שליט"א במשאו בהיכל בית מדרשינו בסעודת ההילולא למרן המשגיח זיע"א, כי על כל אדם לראות את עצמו שאין בו שום מעלה יתירה על חבירו, כי ייתכן שאם היה במצב של חבירו היה מתנהג אף גרוע ממנו, והוסיף האדמו"ר בענותנותו כי אני בוש בעצמי כי בטוחני שכל אחד שהיה זוכה לגדול בצל של אבי הצדיק רבי דוד וזקיני סידנא בבא סאלי זכותם יגן עלינו, הרי היה בדרגה הרבה יותר גבוהה ממני, כך היו דברי האדמו"ר שליט"א.
ולמעשה עיקר הדברים מובאים באגרת הרמב"ן לבנו, ויש להוסיף בזה את הידוע לפרש מהו הלשון הוי דן את כל האדם לכף זכות, היינו אל תדון את האדם לפי מעשה ספציפי זה, אלא את כל האדם, כי לכל אדם יש קשיים ומניעים ודברים הגורמים לו לפעול כך או אחרת.
ג. ויש להוסיף עוד תוספת בדברי רבותינו, כי הנה רבנו הקדוש הרמ"ד וואלי זיע"א (שהשבוע היה יומא דהילולא) בספרו הגדול אור עולם, מבאר כי יוסף הוא מידת היסוד ויהודה מידת המלכות, ואם שני מידות אלו מתחברות הרי מביאים את על הטב והשפע לעולם, אבל אם עומדת זו כנגד זו הרי מונעות לאותו השפע.
והנה אין לנו השגה בהנת כל עומק דבריו, אבל מה ששייך לכל אחד להבין, שהקב"ה ברא בכל אדם את האישיות שלו ואת השליחות שלו, ודווקא מה שכל אדם עושה את תפקידו שלו זה מה שמביא את הטוב והשפע לעולם.
והנה לעולם אחדות ישראל נצרכת, אבל בפרט בימים קשים אלו, שכוחנו באחדותנו, וישראל מתאחדים ומתלכדים סביב תורתנו הקדושה, כי לכל יהודי יש את החלק שלו בתורה, את הגילוי והאור המיוחדים לו בתורתנו הקדושה.
והלוואי ונזכה לראות בקרוב ממש בקיבוץ כלל ישראל בארצינו הקדושה בבניין בית מקדשינו במהרה וימינו אמן.
