פרשת בלק | הפרשה מזווית אחרת מהרב כפיר דדון מרבני היישוב

 פרשת בלק – מקום לכולם

מספרים, שבזמן המנדט הבריטי יהודים רבים בקשו לעלות לירושלים ולהתפלל בכותל המערבי, אך דא עקא שהיה מחסור גדול באוטובוסים, ומתל אביב לירושלים, היתה נסיעה רק פעמיים ביום. ופעם אחת הגיע נהג לאסוף יהודים לירושלים ומצא בתחנה מאות אנשים עומדים בצפיפות ומחכים לאוטובוס, הנהג נדהם מכמות האנשים, העלה את כולם והעדיף להעלים עין, וכך הגיעו לעיר הקודש, כאשר האוטובוס משרך דרכו, ובהגיעו לכניסה לירושלים, נעצר הנהג על ידי שוטר בריטי, אשר בקש מכל הנוסעים לצאת, ולאחר ספירה מדוקדקת, נמצאו כשלוש מאות שבעים וארבעה אנשים… הנוסעים נתבקשו להמשיך בדרכם רגלית אל הכותל המערבי, והנהג הובל עם השוטר למשפט נחוץ ומידי, בו נטען שהנהג העלה שלוש מאות שבעים וארבעה אנשים במקום חמישים איש, דבר שנוגד את החוק ומסכן את הציבור, ומאידך הנהג טען, שהשוטר הגזים והפריז בכמות הנוסעים, ואיך יכולים להכנס כמות כה גדולה לאוטובוס, ולאחר דין ודברים הציע הנהג לעשות נסיון, ולקחת אנשים מהרחוב ולנסות להכניסם לאוטובוס ולראות כמה אוטובוס שכזה מכיל… ולאחר נסיון, גילו שהאוטובוס יכול להכיל עד מאה ועשרים איש ולא יותר, ומשראה זאת השופט פסק, שהנהג החשוד זכאי מחוסר ראיות…

ואחר אומר ודברים, והקראת הפסק הדין, קרא השופט לנהג ואמר לו שמכיר היטב את השוטר ונאמן עליו, אך איך הוא הצליח להעלות כמות כה גדולה לאוטובוס כשבפועל האוטובוס לא יכול להכיל כמות שכזו. נענה הנהג ואמר: אתם העלתם אנשים שכלל לא רצו ולא חפצו לעלות, ועל כן לא יכלו לשבת בצפיפות, והשתדלו כל הזמן לשמור על מרחב פנוי, אך האנשים שהעלתי לאוטובוס, היתה להם מטרה אחת, לעלות לירושלים, ועל כן התחשבו אחד בשני, והיו מוכנים לשבת ולעמוד בצפיפות, ועל כן היה מקום לכולם, כי כשיש מקום בלב, יש מקום לכולם… (ע"פ עבודה שבלב עמ' 94)

ועל פי האמור נוכל לבאר, כאשר אברהם אבינו עולה לירושלים לעקוד את יצחק בנו נאמר: "ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו" (בראשית כ"ב פסוק ג'), ואילו בפרשתינו בלעם הרשע לוקח גם הוא שני נערים עמו, אך לא מוזכר כלל "ויקח", והדבר מופיע רק בדרך אגב, "והוא רוכב על אתונו ושני נעריו עמו" (במדבר פרק כ"ב פסוק כ"ב), ומה השינוי?

ויש לומר, שלאברהם אבינו היתה מידת הנדיבות ואהבת חינם, וכשלקח את יצחק ונעריו אל הר המוריה, גילה נכונות לפנות להם מקום לשבת על חמורו, ולכבדם בנסיעה, ולקחם בכבוד והדר, מה שאין כן בלעם הרשע שהיה רודף כבוד, רכב על אתונו ושני נעריו עמו נשארו הולכים כל הדרך ברגל…

וה' יזכנו להרבות שלום ואהבת חינם!

 

 

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *