הנה אנכי שולח מלאך לפניך
הגאון רבי יוסף משאש זצ"ל בעודו בעיר מקנס שבמרוקו, היה נוהג למסור דרשה מידי שבת בשבתו, באגדה ובמוסר, ורבים מתושבי העיר, היו צובאים על דלתות בית הכנסת לשמוע בצמאון רב את דבריו המתוקים שנאמרו בהוד והדר.
ובין הדברים שהיה הרב מלמד לשומעי לקחו, היתה מעלת ארץ ישראל, והיה אומר בלהט דבריו בדרשתו: כל מי שזוכה לעלות אל ארץ ישראל, יורד מלאך מן השמיים, ומניח ידיו על ראשו, ואומר לו: וסר עוונך וחטאתך תכופר.
אחד משומעי דרשותיו מידי שבת, היה בחור צעיר, ובשמעו את הדברים היה יושב ומתפעל, ושואל לפי תומו בינו לבין עצמו: איך יתכן שיורד מלאך כה גדול מן השמיים, ומניח ידיו על ראשו של בן אדם, עם בואו אל ארץ ישראל… והיו הדברים מהדהדים בראשו בכל עת.
אותו בחור, זכה ועלה אל ארץ הקודש, בימים קשים של רעב ומחסור, ובעיתות מלחמה, ונלחם במלחמות ישראל בצרה ובצוקה, וה' שמר צאתו ובואו, וזכה לישוב ארץ ישראל, ולהקים משפחה לתפארת, כולם יראי ה' ושומרי תורה ומצוות.
ולימים, הגיע רבי יוסף משאש זצ"ל, לבקר בארץ ישראל, בתור תייר, ובאו לבקרו ולראות פני קדשו רבנים ואנשי ציבור מכובדים, ובין הבאים, היה אותו בחור משומעי לקחו של הרב, הוא התקרב אל הרב לנשק ידי קדשו, ושאלו לעיני כולם: כבוד הרב, מידי שבת בשבתו, היה דורש בבית הכנסת, והיה אומר: כל מי שזוכה לעלות אל ארץ ישראל, יורד מלאך מן השמיים, ומניח ידיו על ראשו, ואומר לו: וסר עוונך וחטאתך תכופר. ואני הייתי מתפלא שנים כה רבות, איך יתכן כדבר הזה, שיורד מלאך גדול מן השמיים, ומניח ידיו על ראשו של בן אדם, ואומר לו: וסר עוונך וחטאתך תכופר, וכשהגעתי אל ארץ הקודש חיפשתי את המלאך הזה, וחשבתי שארגיש משהו מעל ראשי…
הרב חייך חיוך גדול, וענה לו: בפרשת משפטים נאמר: "הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכינותי" (שמות פרק כ"ג פסוק כ'), והנה ראה מה זכית, עלית לארץ ישראל בימים קשים של עוני ומחסור, נלחמת מלחמות ישראל, וה' שמר צאתך ובואך, וזכית להקים בית לתפארת בארץ הקודש. ה' שלח את מלאכו הטוב לשמור צאתך ובואך. ובמדרש אמרו: "מלאכי לפניך", אמר הקב"ה למשה רבינו, לכל מי שמשמר את התורה כיוצא בך (מכילתא והובא בילקוט שמעוני רמז שנ"ט). זכות שמירת התורה והמצוות בארץ ישראל, היא זו שמגינה ושומרת, ואלו המלאכים של של ארץ ישראל, וזה גם המלאך שלך….
וה' ישמור את עמו ישראל בישועה וברחמים!
