פרשת קדושים
א. פרשתינו פרשת קדושים, פרשתינו פתוחת בציווי השם יתברך "קדושים תהיו כי קדוש אני".
הקב"ה אומר לעם ישראל היו קדושים, אבל מה הכוונה לנו, מה הפירוש המעשי בדבר?
בפרט שציווי זה לא נאמר רק לצדיקים שבעם, לא נאמר רק למשה רבנו ואהרון הכהן, או בדורנו לבבא סאלי לרב עובדיה או לרב קנייבסקי, זהו ציווי שנאמר לכל עם ישראל, והשאלה נשאלת איך אדם פשוט, ורגיל, איך מצופה ממנו להיות קדוש?
מבארים ומפרשים רבותינו, השאלה מה המטרה שלנו כאן בעולם, אם המטרה והיעד של האדם, הוא העולם הזה, כאן המטרה כאן היעד, אז הגול והפוקוס הוא ליהנות מהעולם הזה כמה שיותר.
אבל אם אנו יודעים ומאמינים שהמטרה שלנו, היא לא כאן, אלא העולם הבא, שם נמצא התענוג האמיתי והנצחי, אז גם בעולם הזה אנו חיים בהבנה שכאן זה לא היעד, זה רק רכבת אל היעד.
וזה מה שמלמדת ואומרת לנו התורה הקדושה, שהיא תורת חיים, זכרו, נכון שיש כאן הנאות בעולם הזה, וחלקם אף מותרות לאדם, ואדרבה, השם יתברך רוצה שנהנה בהיתר מהעולם אותו ברא ויצר, אבל הנאות העולם הזה אינם המטרה, המטרה הוא שם לעולם הבא, לכן התקדשו, ציברו לעצמם עוד מצוות, עוד תפילה, עוד אמן, עוד ברכה ועוד לימוד תורה, כי זו המטרה ושם היעד.
וזה שייך בכל יהודי ויהודי בכל מצב בו הוא נמצא, תמיד שייך לעשות עוד מצווה, עוד תפילין, עוד חיזוק בשבת, עוד תפילה עוד ברכה ועוד משנה, והלוואי ונזכה ונחיה ונראה לימות המשיח ולחיי העולם הבא.