פרשת בשלח | דבר תורה לשבת מהרב יצחק רבינוביץ׳ שליט"א שליח הרבי למבשרת ציון

פרשת בשלח ושבת שירה

דבר תורה לכבוד יום ההילולא וקבלת נשיאותו של הרבי הקודם מלובביץ׳

• משה רבינו ויוסף הצדיק
• ממה התעלף דניאל בחדרו של הרבי?
• מדוע הרבי בכה בדמעות שליש?

בפרשתנו נאמר: 'ויקח משה את עצמות יוסף עימו', מפרשים שואלים, מדוע נאמר שמשה העלה ממצרים את 'עצמות' יוסף, היה אפשר לכתוב בצורה מכבדת יותר, שמשה לקח עימו את יוסף. מדוע לפרט איזה חלק בגוף?

העצמות מעמידות את הגוף ונותנות לו את העמידה הזקופה. אך הן בעצמן בלתי נראות, העצמות טמונות בתוך הגוף ומכוסות בשכבות החיצוניות של בשר האדם ועורו. כך גם כשרוצים להגדיר עומק ועיקר של כל דבר, אנו משתמשים בביטוי 'עצם הענין' או על אדם נאמר 'עצמותו של האדם'. כך גם התורה רומזת לנו שמשה לקח עימו את 'עצמותו' של יוסף, עיקר מהותו!

משה ויוסף – מעל הטבע ובדרך הטבע. כשנבחן את דרך פעילותו של יוסף הצדיק בתורה, לא נמצא שם נסים ונפלאות החורגים מדרך הטבע. יוסף לא ניצל כשנמכר למצרים בדרך נס, השמים לא נפלו והארץ לא התרוממה, פשוט נמכר לעבד. כך בבית פוטיפר, הצלחתו היתה, בכל אשר הוא 'עושה'. מהצד השני, משה רבינו, מאז תחילת פעילותו במצרים, הכל מלווה בנסים ונפלאות, אמונת בני ישראל בו, הגיעה לאחר שהמטה נהפך לנחש, היד מצורעת עם הכנסתו לחיקו והמים הפכו לדם ביבשת. כך בבואו אל פרעה, כך הוציא את בני ישראל באמצעות עשר מכות על מצרים, שכל אחת מהם היתה יותר מופלאה מחברתה, עד גזירת ים סוף לגזרים.

על כך השביע יוסף את בני ישראל, גם כשתגיעו למצב שבו יבחר ה' לנהל את העולם בדרך של נס והרמה מהטבע, תמשיכו לדבוק בדרכי ולשנות את העולם מתוכו ופנימיותו. ומשה קיבל את הדברים – ויקח משה את עצמותו של יוסף עימו. וכך התנהל מול בני ישראל, העביר אותם את הים, הביא לחם מן השמים ובאר נסית, עם ענני הכבוד, האש והענן, וכל הניהול הנסי הזה היה בדרך של מסירות נפש על לימוד התורה, ומשה עומד על העם ומקשיב לכל אחד, מבוקר עד ערב. עד כדי חשש שנבול תיבול. התמסרות מוחלטת ליחיד ולרבים. בשיטת יוסף הצדיק.

הרבי של דניאל

דניאל, נער אוסטרלי, נקלע למצב נפשי נוראי, אביו נהרג בתאונת דרכים מול עיני אימו והאם חוותה פוסט טראומה קשה. המפלט היחיד של המשפחה היה דניאל, נער צעיר בן 19. חלומו הגדול להמשיך ללמוד בישיבה ולהיות תלמיד חכם, נקטע בצורך של פרנסת המשפחה. וכל העול הענק הזה של בריאות המשפחה ופרנסת הבית נפל עליו. הוא התלבט מאד, לבחור בנשיאה בעול הבית או בלימוד התורה בישיבה וההחלטה היתה קשה, קשה מנשוא.

אביו של דניאל היה מקורב מאד לחסידות חב"ד ותמיד אמר לדניאל, אם יהיו לך קשיים בחיים, יש לך אוזן קשבת בחדר קטן בניו יורק, הרבי יקשיב לך תמיד וינחה אותך בדרך אמת. והרגע הגיע, ההתלבטויות היו כה קשות שדניאל אמר לעצמו לזה כיוון אבא. דניאל קנה כרטיס וטס לניו יורק. כשהגיע ל – 770, קיבל תור לפגישה ל'יחידות' עם הרבי. דניאל שטח בפני הרבי את מצוקת אימו ואת התלבטויותיו, איך שהעול וההחלטות קשות עליו מאד. והרבי הקשיב בקשב רב, ופסק לו: העול של המשפחה קודם לצרכיך האישיים, הגשמיים והרוחניים. צא לעבוד בעסק המשפחתי. אך יחד עם זאת אתה חייב לקבוע עיתים לתורה.

לקראת סיום השיחה, הרבי פונה לדניאל ואומר: תספר לי משהו על עצמך, מה אתה מרגיש עם אובדנו של אביך, איך אתה חוית את כל מה שקרה למשפחתכם, את הצרות שנחתו עליך. ו… דניאל היה המום, לראשונה מישהו רואה אותו באופן אישי ולא רק את צרכי כל הסובבים. לפתע הובהר לו, שגם הוא עצמו התעלם מנפשו וצרכיה. ואז סיפר לרבי במשך דקות ארוכות על כל חוויותיו. ליבו נפתח לרווחה והוא סיפר לרבי הכל, את כל נבכי נפשו ומצוקותיה. ו …הרבי יושב ומקשיב בעיניים פעורות לרוחה, לכל פרט ופרט, הוא משתתף בשיחה ודניאל מרגיש שיש לו 'אבא' שאוהב אותו כנפשו. עם סיום דבריו, הרבי פונה אליו ושואל: האם יש משהו שאתה היית רוצה וחושב שאני יכול לעזור לך? ודניאל מעומק נפשו עונה לרבי בסערה: כן רבי, אני רוצה שמשיח יגיע עכשיו ויחיה את המתים, אני רוצה לראות את אבי ולחבק אותו בכל ליבי. ומתוך סערת רגשותיו דניאל מתעלף. הרבי הזעיק את מזכירו האישו שעורר את דניאל מעלפונו. כשהוא קם על רגליו הוא רואה את הרבי יושב בכסאו, ראשו מוטה ונהר דמעות יורד מעיניו. רבי, פונה דניאל אל הרבי ואומר: אני מתנצל שגרמתי לך עצב כה גדול. ואז הרבי מרים את ראשו ומסתכל בעיניו של דניאל ואומר בהבעה טובת לב: דניאל, מעולם לא ראיתי אדם שכל מה שהוא רוצה, באמת, מכל ליבו, ש'משיח יגיע'… ודניאל מסיים ואומר, הפגישה הזו עם הרבי לא תישכח ממני לעולם והיא מהוה עמוד האש לכל חיי.

יו"ד בשבט – ראש השנה להתמסרות לכל יהודי

יו"ד בשבט, יום עלותו של הרבי לנשיאות תנועת חב"ד, חסידי חב"ד מבינים רק עכשיו, איזה עול הרבי, משה רבינו שבדור לקח על עצמו. הוא הוביל את העולם היהודי כולו, לשיבה לה', לדאגה לכל אדם באשר הוא. כל יהודי הוא 'דניאל' בעיניו של הרבי, בליבו ונפשו. הרבי התמסר לכל יהודי. באהבה רבה ומתוך אמונה אדירה כי 'דניאל' יכול להשתקם, לשקם את ביתו, לנחם את אימו ולהשפיע תורה וחיים לכל סביבתו. בואו גם אנחנו נהיה 'דניאל'ים' לרבי, נקשיב לו ונפתח בפניו את לבנו, ניתן לו להוביל אותנו בדרך התורה, יראת שמים ומעל הכל, באהבת ה' אמיתית ובאהבת ישראל עד מסירות נפש.

זוהי עצמותו של יוסף – ויקח משה את עצמותו של יוסף עימו.

שבת שלום