פרשת ויצא
פרשתינו פרשת ויצא, למעשה כל פרשיות אלו הם כינונה בנייתה ויסודה של האומה הישראלית.
המתחילה בראשון האבות אברהם אבינו ממשיכה ביצחק ובפרשתינו עסוקים אנו ביעקב אבינו נזר האבות.
ואכן חילוק רואים אנו בין האבות, בעוד אברהם אבינו היה אב המון גויים, שיצאו ממנו גם יצחק וגם ישמעאל, ויצחק יצאו ממנו יעקב וגם עשיו, הרי יעקב אבינו זכה ומיטתו שלימה, דהיינו יעקב בניו כולם שבטי קה, שנים עשר שבטים קדושים טהורים אשר מהם יצא עם ישראל כולו.
ומבארים רבותינו, בפרשתינו יעקב קורא להר המוריה בית, והנה כל מילה בתורה מדוקדקת עד מאוד, ומדרש מדייק וכן ברש"י הקדוש, שהראשון שקרא למקדש בית היה יעקב אבינו.
הנקודה בבית, שהכל קורה שם, רגעי שמחה ואושר וגם רגעי עצב, זמני התרוממות וחלילה להיפך, כל מצבי האדם כלולים בבית.
יעקב אבינו מלמד אותנו, כי בכל מצב בו אנו נמצאים, אנו בניו של הקב"ה הן בזמני גאות, שהכל הולך טוב, אבל גם בזמני שפל, ואפילו שפל רוחני חלילה, גם בזמן כזה עדיין אנו בניו אהוביו של מקום, והקב"ה חפץ בעבודתינו.