אור החנוכה השוכן בלב כל יהודי
א. שבת חנוכה אור עצום של ימי החנוכה המתעלה באורה של שבת, ובעיצומם של ימים נשגבים ימי חג החנוכה, הרי בס"ד נשתדל מעט לעמוד במהות חג זה, הנה כידוע מלחמת של היוונים היתה שונה משאר מלחמות שנלחמו בישראל, מלחמתם הייתה במובן מסוים מלחמה דקה, עד כי רבים מישראל התייוונו, לא הייתה בהירות שיוון היא האויב לישראל.
ואם נתבונן עיקר מלחמתם של יוונים בישראל, היתה לשנות את עם ישראל מבפנים, להיכנס לעומק עבודת השם של ישראל ולקרר שם את עם ישראל.
דקות קטנה מבדילה בין תורת השם לבין תורה וחכמה בעלמא, אבל דקות זה היא המבדילה בין ישראל לעמים, רבותינו מדייקים בעל הניסים הלשון להשכיחם תורתך, ומפרשים רבותינו שהיוונים עיקר מטרתם לא היתה רק להשכיח מישראל את התורה, כי גם הם אותם רשעים העריכו וכיבדו את החכמה העצומה הגנוזה בתורה הקדושה, הרי הם אלו שביקשו לתרגם את התורה לשבעים לשון, אמנם הם חפצו בתורה אבל רק כספר חוכמה בעלמא, אבל תורתך, שזה תורת השם יתברך את זה היוונים לא יכלו לקבל בזה נלחמו.
כי אנו יודעים מאמינים חשים ומרגישים ללא שום ספק ופקפוק שהתורה אינה חכמה בעלמא, אלא היא תורת השם יתברך, אדם הדבק בתורה, הרי דבק ודבוק ביוצרו קונו, כשאדם לומד תורה, אינו רק קונה חכמה בעלמא, אלא כל אות וכל הגה של תורה, כל הבל שיוצא מפיו, כל מחשבה שחושב בתורה הקדושה, הרי בזה מתחבר עם אבינו שבשמים, התורה חיה והקשר בין מוסרה למקבליה הוא קשר תמידי. זה תורתך תורת השם יתברך שמסר לנו לעמו ישראל, וכנגד זה לחמו היוונים.
ב. הגמרא במסכת גיטין דף ו: בסוגיא של פילגש בגבעה אומרת דבר מפעים עד מאוד, המתבונן בדברי הגמרא שם א"א לו שלא יתעורר ליבו, ונביא עיקר הדברים מתחילה בלשון הגמרא: אשכחיה ר' אביתר לאליהו אמר ליה מאי קעביד הקב"ה, א"ל עסיק בפילגש בגבעה, ומאי קאמר אמר ליה אביתר כך הוא אומר יונתן בני כך הוא אומר עד כאן לשון הגמרא הקדושה, כדאי לעיין בכל דברי הגמרא שם, אבל עיקר הדברים שנחלקו רבי אביתר ורבי יונתן מה גרם לפילגש בגבעה שסרחה על אישה, ואמר אליהו הנביא לרבי אביתר, מה שאתם עסקתם וחלקתם כך הקב"ה שנה ואמר כנגדכם בני אביתר אומר כך בני יונתן אומר, והנה בוודאי שאין לנו הבנה בעומק דברי הגמרא, אבל מאידך גיסא אין מקרא יוצא מידי פשטו, והיינו כשישראל עוסקים ולומדים בתורה, כך למעלה יושב הקב"ה עימנו, ושנה כנגדינו, ובאותו זמן מתחברים ודבקים ישראל בהשם יתברך בלימוד התורה, וכל המעיין בספר נפש החיים שער ד' יחם ליבו בקרבו לראות גודל הנחת רוח שיש בכל העולמות כשיהודי עוסק בתורה, גם אם שלא לשמה, וגם אין אינו חש דבקות בהשם יתברך וגם אין אינו בהבנה מלאה, [ועיין בנפש החיים שער ד' י"ד כשאדם לומד הרי אותה תיבה נחצבת ממנו יתברך ונחשב כאילו מקבלה מסיני עי"ש] וכל שכן כשרצונו לעשות בזה נחת ליוצרו וקונו הרי אין לנו לשער קצה קצהו של מעלתו.
והן הם דברינו התורה הקדושה, אינה חכמה בעלמא, אלא היא חיינו היא הנותנת טעם אור ושמחה בעולם הזה, והיא זאת העומדת לו לאדם לנצח נצחים.
בזה באו יון להילחם, בחיבור שיש בין ישראל לאביהם שבשמים, בחדוה בשייכות ברצון ובתשוקה של ישראל להשם יתברך ולתורה הקדושה, כאן נלחמו יון.
ג. וזה היה כוחם של חשמונאים להתגבר כנגד כל היגיון וסברא, רק מכוח אהבת השם יתברך שבערה בהם, וכשאדם מתגבר כנגד היגיון זוכה להצליח, כמו שהם זכו מעטים מול רבים חלשים מול גיבורים, כך גם כל אחד מאיתנו לעיתים נראה לו שהיצר גדול עליו, הוא קטן וחלש מולו פיתויי היצר, אבל אם אדם מתגבר, אפילו שבסברא בהכרת מגבלות כוחותיו, הוא מרגיש שאינו יכול לעמוד מולו, אבל הוא מתגבר ועושה מה שהוא יכול הרי הוא זוכה לרבת את ריבם, דנת את דינם, השם נלחם בעבורו, וגם אם חלילה לא הצליח, הרי תפקידנו אינו לנצח, תפקידנו הוא להלחם, לנסות, ולעורר ליבנו תמיד לעבודתו יתברך.
ג. מצוות החג בהדלקת נרות, להביא אור, אור בפשוטו אינו מחדש, אור רק מגלה, כולנו כמהים לאור הגנוז אור שהיה בשבעת ימי בראשית, שכל העולם כולו יתגלה כמלכותו יתברך, כל חלק בבריאה יהיה גילוי של השם יבתרך, אמנם גם קודם הגילוי העתידי יש גילוי אור המתגלה באור החנוכה,, האור מגלה את מה שיש בתוכינו, חג החנוכה חג הוא הוא חג של גילוי אור, כל אחד כפי הכלי שמכין בנשמתו, לגלות את האור הקדושה והעוצמה הטמונים בו.
יצר הרע תפקידו להשכיח מאיתנו את האור שיש בנו, שכל חייו יעבור על אדם בחושבו שהוא פחות ממה שהוא באמת, בחנוכה הואר מגלה בנו את מה שיש בנו, זה כוחנו זה תפקידנו לגלות את האור שבנו.
והלוואי ונזכה בעזרת השם יתברך להרגיש באור חג נשגב זה להאיר נשמתינו להתעורר לעבודת יוצרנו וקוננו, ובעיקר בלימוד התורה הקדושה שהיא לחם שעשועיו של השם יתברך, יצר הרע מנסה לומר לאדם התורה לא בשבילך, היא שייכת לחכמים לגדולים ולצדיקים, אבל האמת שהתורה שייכת לכל יהודי ויהודי, אין יהודי שאין לו קשר ושייכות עם התורה הקדושה, וגם אם אינו חש בזה הרי נשמתו חשה בזה, ואם ניקח מחג זה עוד תוספת אורה וחיבור לתורתנו הקדושה הרי בזה יהיה קיום לאור החג לנצח נצחים בזה ובבא.
ובעזה"י בקרוב ממש נזכה לגילוי האור הגדול, אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו מהרה לאורו אמן ואמן.
