פרשת תצווה | הפרשה מזווית אחרת מהרב שלמה בן עזרא שליט"א רבה הראשי של מבשרת

תצווה " הכרת הטוב "

"ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד" תחילת הפרשה ציווי העלאת נר תמיד בבית המקדש וכיצד להדליק אותו בשמן זית זך.
והשאלה היא מה העניין המיוחד בהדלקת נר תמיד כל יום ויום נר התמיד דולק וכדברי המדרש "וכי לאורה הוא צריך"האם הקב"ה זקוק לאור המנורה? מה מיוחד בהדלקת הנר? אמרו ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם אתה אומר שנאיר לפניך בנרות הרי אתה הוא אורו של עולם אמר להם הקב"ה לא שאני צריך לכם אלה שהאירו לי כדרך שהארתי לכם להעלות אתכם בפני אומות העולם. כאן הסבירו לנו חז"ל את חשיבות הדלקת המנורה ומעלותיה שישראל מתעלים על ידה וכאילו משלמים את חיובם עבור מה שהאיר להם הקב"ה את דרכם במדבר.
הכרת הטוב לבורא עולם על האור הגדול שמאיר עלינו וזה שאמר הקב"ה בשעת הקרבת הקרבנות ע"י הנשיאים לאהרון הכהן שהרי חלשה דעתו מדוע לא הקריב נשיא שבט לוי "חייך שלך גדולה משלהן שאתה מטיב ומדליק את הנרות כל יום והוא הכרת הטוב להקב"ה שמכירין ישראל בטובתו של הקב"ה ומשלמים לו כביכול בזה.ובזה ניחמו הקב"ה לאהרון הכהן שלא יפגע.
וכן אנו מוצאים בעניין הכרת הטוב ע"י שמשה רבינו אומר לחותנו "נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' וכו'." וכשיתרו רוצה לשוב למקומו אמר לו משה "אל נא תעזוב אותנו וכו' והיית לנו לעינים" והיה הטוב אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך" דהיינו עד כדי נתנית נחלה ליתרו בישראל וכ"ז משום הכרת הטוב של ישראל ליתרו שהיה להם במדבר כעינים.
ודוגמא מופתית אנו רואים אצל משה רבינו ע"ה בשעה שפגש את בנות יתרו והצילם מיד הרועים כשבאו חזרה אל אביהן הופתע מהמהירות שבאו ענו לו "איש מצרי הצילנו מיד הרועים" מיהו איש המצרי בפשט המקרא איש מצרי הכוונה למשה רבינו שבא ממצרים , אבל לא כך פירשו חז"ל אלה אותו מצרי שרצה להרוג את משה ונאלץ משה רבינו לברוח מפניו הוא שהיצילם הוא שגרם למשה להגיע למדיין וכך ניצלו בנות יתרו על אף שהמצרי התכוון להרע למשה רבינו ורצה להורגו אבל היות ובמציאות נבעה לנו טובה לכן עלינו להודות לו .
ומביא המדרש משל לאחד שנשכו ערוד והיה רץ למים כדי לשטוף את עצמו מארס הנחש וכשהיגיע לנהר ראה תינוק עומד להיטבע מיד הצילו וכשבאה אימו של התינוק להודות לו אמר לה ביתי את צריכה להודות לערוד שנשכני שאילמלא הוא שגרם לביאתי אל המים לא הייתי מגיע לכאן ולא הייתי מציל את בנך, הרי לנו אפילו שהערוד כוונתו להרוג אם יצא מזה דבר טוב הרי חייבים להודות לו, כך משה רבינו ע"ה אמר לבנות יתרו "איש מיצרי הוא שהציל אתכם שאילולי הוא לא הייתי מגיע אליכם עד היכן הוא חיוב הכרת הטוב.

שבת שלום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *