פרשת בהר
לשמוח בשמחת הזולת
בפרשת השבוע מצווה התורה לתקוע בשופר ביום הכיפורים בשנת היובל (ויקרא פרק כ"ה פסוק ט'), ומיד יוצאים העבדים לחירות, וחוזרים לבתיהם והשדות חוזרות לבעליהם, ומטרת וטעם התקיעה בכדי להכריז על שנת היובל ולקרא דרור לעבדים ולשדות. וראיתי לראב"ד ג'רבא, רבי שאול הכהן זצ"ל, בספרו יד שאול (פרשת בהר), שנותן טעם נוסף לתקיעת השופר, והוא מבאר שתקיעת השופר היא בכדי לשמוח עם העבדים בצאתם לחירות עולם מידי אדוניהם, וכן לשמוח עם בעלי השדות והכרמים ושמחת קרוביהם ואנשי משפחתם השבים להם ביובל. עד כאן לדברי קדשו.
ונמצאנו למדים מדבריו שתקיעת השופר בשנת היובל היא להשמיע קול שמחה ולשמוח עם העבדים ובעלי השדות והכרמים, ומכך נלמד שיש לשמוח בשמחת הזולת.
ומעין זאת, מסופר על איזבל, אשת אחאב מלך ישראל, שהיתה מרשעת גדולה, והסיתה את בעלה לעבוד עבודה זרה, ושפכה דם, ואליהו הנביא ניבא עליה עונש איום ונורא, שהכלבים יאכלו את בשרה, ובעת שמלך יהוא, הרג אותה ואת כל בית אחאב, ובעת שנהרגה איזבל המלכה, היא מושלכת מהחלון, ונרמסת ע"י סוסים ונאכלה על ידי הכלבים, אך אותם כלבים לא פגעו בראשה בידיה וברגליה, ואמרו רבותינו, במה זכתה לכך, משום שהיה ביתה סמוך לשוק ובעת שראתה חתנים וכלות שעברו, היתה יוצאת לקראתם, מרקדת לפניהם ברגליה, ומוחאת כפיים, ורוכנת בראשה, ומקלסת בפיה, והולכת עשרה צעדים, וגם כשהיתה הלוויה ומת היה עובר בשוק, היתה יוצאת מביתה וממחה בכפיה, ומקוננת בפיה, ומהלכת אחריו, ובשכר מעשה חסד זה זכתה ואיברים אלו לא נאכלו ובעת שנהרגה איזבל המרשעת, יהוא המלך החדש, מבקש מעבדיו לחפש את נבלתה ולהביאה לקבורה, ואומר לעבדיו לחפש את נבלתה "כי בת מלך היא", והגולגולת כפות ידיה ורגליה מובאים לקבורה (מלכים ב' פרק ט' ל"ד- ל"ו, פרקי דרבי אליעזר פרק י"ז ילקוט שמעוני מלכים ב' רמז רל"ב).
ולמרות שאותה איזבל היתה צידונית, מרשעת ועובדת עבודה זרה, הקב"ה שילם לה את שכרה במה שהיתה משמחת חתנים וכלות, ולא די בזה אלא שגם נקראה בשם "בת מלך", כי עשתה כמצוות מלכו של עולם לשמח חתנים וכלות.
ועל אף שאליהו הנביא התנבא על איזבל המרשעת שהכלבים יאכלו את בשרה, ואלישע הנביא הוסיף שגם לא תזכה לקבורה (מלכים א' פרק כ"א פסוק כ"ג, ומלכים ב' פרק ט' פסוק י'), בכל זאת, אותם מעשי חסד לשמוח בשמחת הזולת, באו ומתקו מעט את אותן נבואות פורענות ומשמיים זכרו את מעשיה הטובים. (ראה לרמב"ם בהלכות יסודות התורה פרק י', שנבואות יכולות להתהפך לטובה).
וה' יזכנו לשמוח בשמחת הזולת, ויראנו בשמחת בנין ירושלים אמן ואמן!
