פרשת ואתחנן
הקרבה ומסירות נפש
"ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך " הגמ' בברכות סא. תניא ר' עקיבא אומר בכל נפשך אפילו נוטל את נפשך ת"ר פעם גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה בא פפוס בן יהודה ומצאו לר"ע שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה א"ל עקיבא אי אתה מתיירא מחמת המלכות וכו' משלה"ד לשועל ודגים וכו' תפסו לר"ע וחבשוהו בבית האסורים וכו' והיוו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים אמרו לו תלמידיו רבינו עד כאן אמר להם כל ימי הייתי מצטער על פסןק זה בכל נפשך אפילו נוטל את נשמתך אמרתי מתיי יבוא לידי ואקיימנו ועכשיו שבא לידי ולא אקיימנה היה מאריך באחד וכו' יצאה ב"ק ואמרה אשריך ר"ע שמזומן לחיי עוה"ב .
השאלה היא מדוע הצטער ומה העניין בצער של רבי עקיבא כל חייו?
ר' חיים וולוזין בנפש החיים אומר יש ב' משניות באבות שבהם מוזכר עשרה דברים א. עשרה דורות מנח עד אברהם ועוד עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו מדוע במשנה הראשונה כתב מנח עד אברהם ובמשנה השנייה ניתוסף אברהם אבינו למה נקרא במשנה זו אברהם אבינו?
מתרץ שמדברים היסטוריה מנח עד אברהם מזכירים את אברהם בשמו ואולם כשמדברים בניסיונות וקידוש ה' הרי שהוא אבינו הוא החדיר בנו את כח מסירות הנפש והקרבה עצמית כ"ז מגיע לעם ישראל לדורותיו שמסרו נפש על קידוש ה' כל הפוגרומים כל זה מכוחו של אברהם אבינו שעמד בניסיונות
לפ"ז נוכל להבין את רגשותיו של רבי עקיבא כל חיי הייתי מצטער מתיי אזכה לקדש שם שמים ולמסור נפש שהרי רבי עקיבא היה בנם של גרים א"כ אין לו את הזכות והמורשת של אברהם אבינו אוליי אין לי את כוחות הנפש לעמוד בהקרבה על קידוש ה' ועכשיו שיש לי הזדמנות למסור נפש לא אקיימה .ועמד בניסיון ומסר את נפשו ויצאה נשמתו באחד.
שבת זו נקראת "נחמו" זמן הנחמה והישועה יהי רצון שבבנין המקדש וירושלים ננוחם אכי"ר
שבת שלום ומבורך
