פרשת וישלח
למה סוכות ולא בית?
רבותינו מספרים שליעקב אבינו שרתה הברכה בצאנו, והיו הרחלות מתעברות ויולדות ביום אחד, ובצאתו מבית לבן בדרכו אל ארץ ישראל, היה מנין עדריו עצום ורב, יש אומרים למעלה ממליון ויש אומרים שישים ריבוא (בראשית רבה פרשה ע"ג סימן י"א ומהרז"ו שם, ספר הישר ופרקי דרבי אליעזר פרק ל"ז).
ועם בואו של יעקב אבינו אל ארץ ישראל מספרת התורה: "ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות, על כן קרא שם המקום סוכות" (פרק ל"ג פסוק י"ז), ועל פי האמור, שהיה לו מקנה וצאן רב, ניתן להבין מדוע הוצרך יעקב אבינו לבנות סוכות למקנהו למען שמירת הצאן, אך לכאורה נשאלת שאלה, מדוע הוא קורא למקום סוכות, על שם המקום בו שיכן את צאנו, והלא היה ראוי יותר לקרא למקום בית, שזהו העיקר, במה שבנה בית למגוריו לו ולילדיו.
על שאלה זו עמדו גדולי ישראל וביארו ופירשו ביאורים שונים. ויש להוסיף ביאור, על פי מה שכתב בתרגום יונתן, שהבית הנזכר שבנה יעקב אבינו לא היה בית רגיל, אלא היה בית מדרש שבנה לו ולבניו. ולפי זה יובן מדוע קרא יעקב אבינו למקום "סוכות", ולא "בית", כי אנשי המקום שהיו סביבות העיר שכם התנגדו לבניית בית מדרש, ולכל דבר שבקדושה, ולכן בכדי שלא יפריעו ללימוד התורה, הסב יעקב אבינו את שם המקום מ"בית" ל"סוכות", בכדי שיחשבו שהמקום הוא רק סוכות לצאן ומקנה, ולא בית מדרש…
ויעקב אבינו רצה ללמד את יוצאי חלציו, גם כשעוסקים ברעיית הצאן והמקנה, ונמצאים בסוכות, צריך למצוא זמן לעסוק בתורה ולהכנס לבית, שהוא בית המדרש, ולקבוע עיתים בתורה, ולכן בתוך הסוכות, בונה בית מדרש לשם כך.
ובכדי שלא יתנגדו ללמוד התורה, קורא למקום בשם סוכות, וזו דרכם של כל המתנגדים למיניהם מאז ומעולם להתנגד לכל דבר שבקדושה, וכנגדם עמדו עם ישראל בכל הדורות ושמרו תורה ומצוות במסירות נפש.
ומעין זה, בימי החנוכה אנו מזכירים מה שניסו היוונים "לשכחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך", ובאותה העת בה גזרו היוונים שלא ללמוד תורה, ולא לקיים מצוות, רבים מן העם ברחו אל המדבר, והסתתרו במערות ושם המשיכו ללמוד תורה ולקיים תורה ומצוות ועם ישראל מסר נפשו על כך (ספר מקבים פרק א' פסוקים נ"ג- נ"ד).
ומלמדים רבותינו, שאחת הלשכות שהיתה בהר הבית, נקראה בשם "לשכת הגזית", ושם ישבו הסנהדרין, ונקראה בשם "גזית", על שם צורתה הנאה, והאבנים שמהן היתה בנויה, שהיו אבני גזית מסותתות, ושם בלשכת הגזית ישב בית הדין הגדול והסנהדרין, והתקבלו החלטות בחיי העם ועניני ההלכה ובכל מקצועות התורה (ראה בפירוש תפארת ישראל מידות פרק ה' משנה ד' אות ל"ב), ולאחר נצחון החשמונאים, הם באו אל לשכת הגזית, בנו ושפצו אותה בצורתה הנכבדת ושם הושיבו את הסנהדרין וחכמי ישראל (מלחמות היהודים ב' ט"ז ג', וספר בית הבחירה עמ' ט').
החשמונאים הבינו שבכדי לשמר את נס הנצחון של עם ישראל, צריך להקים מחדש בית מדרש, את לשכת הגזית והסנהדרין ולהעמיד את התורה ומצוותיה שהם שומרים על עם ישראל!
וה' יעשה עמנו ניסים ונפלאות כמו שעשה עמנו בימים ההם ובזמן הזה!
