פנחס קנאת ה' אמיתית
בפרשתינו מעידה לנו התורה על פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן שהרג את זמרי בן סלוא ואת כוזבי בת צור שכל מעשהו שעשה הרי הוא מחמת קנאה אמיתית והיא נבעה מתוך אהבת ישראל. שהרי הוא נכדו של אהרון הכהן וירש את מידותיו שהן אוהב שלום ורודף שלום וכל קנאתו הייתה לשם שמים ולכבוד הבורא יתברך וללא שום מניעים זרים.
הרי במעשהו של זימרי היה משום חילול ה' גדול איך נשיא שבט ישראל קם מתוך עדה ומחליט שהוא בועט בכל יקר וקדוש שיש לעם ישראל ועושה עבירה איומה בפרהסיה מיד "וירא פנחס בן אלעזר" אומרת הגמרא מה ראה? שכל מקום שיש חילול ה' אין חולקין כבוד לרב ועשה מעשה.אפילו שמשה ואהרון עומדים בצד החילט לעשות מעשה.
אומרים לנו חז"ל שכל מעשהו של פנחס שייך רק לצדיקים גמורים וכהגדרת חז"ל "הלכה ואין מורין כן" וכמה ניסים היה זקוק פנחס להינצל מפגיעה שהרי אם היה קם עליו זמרי והורג את פנחס הרי הוא היה פטור מדין רוצח כיוון שהיה לו דין רודף, ויתרה מזו הרי כל שבט שמעון יכלו לפגוע בפנחס .
ומהו השכר שהקב"ה נותן לאחד כזה "הנני נותן לו את בריתי שלום" הרי לא מובן הדבר? הברית של הקב"ה הסמל של הקב"ה זהו "שלום" ואת זה למי הוא נותן לכאורה לקנאי הרי זה שני דברים סותרים זה את זה איך מסתדר הקנאות עם השלום הרי אנו רגילים לומר על הקנאים שהם מרחיקים את השלום מעכבים את ההידברות וההבנות בן הצדדים. כאן התורה מעידה עלינו שאם הקנאה היא לשם שמים וללא פניות זרות הרי זה שיביא את השלום .
הרי פעילות כזו ומעשה כזה שאדם רואה את מנהיגיו עומדים בצד ובוכים ולא יודעים מה לעשות והנה קם אחד מתוך הקהל ומחליט לקדש שם שמים ברבים זכה למתנה הנפלאה הזו של ברית שלום.
אין בזה חלילה לאמץ את שיטת הקנאים שאנו רואים היום שכל כוונתם היא פוליטית או אינטרסים אחרים שוודאי רחוקים הם מדעת תורה ואפילו שנעשים באיצטלא של קנאות לשמה, פנחס הוא יחיד ומיוחד שהתורה העידה לנו את כוונותיו האמיתיות והגיע לדרגה גבוהה מאוד שאפילו משה ואהרון לא הגיעו . וחז"ל אומרים לנו שעל מעשה זה היו השבטים מבזים אותו והיו אומרים "ראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אימו עגלים לעבודה זרה" והוא בא ואומר קנאת ה' היא זו והרג נשיא שבט בישראל לכן התורה באה ומיחסת לנו את יחוסו של פנחס "בן אלעזר בן אהרון הכהן" כדי להודיע ברבים שיש לו את כל הגיבוי על מעשהו שהיה לשם שמים.
שואל הרבי מסלונים לכאורה מה עוזר שהתורה מייחסת את פנחס לאהרון הכהן וכי השבטים שביזו אותו לא ידעו שהוא נכדו של אהרון הכהן וודאי שידעו וכמו כן ידעו שזימרי חייב מיתה וכל טענתם היא כדי להקניטו מה עזר בזה מה שהתורה מייחסת אותו?
והשיב שהשבטים באו וטענו שכל מניעיו של פנחס אינם מצד הקדושה ויראת שמים אלה מתוך ייצר הנקמה ותאוות הרצח משום שמוצאו של פנחס סבו השני היה "בן פוטי" שהיה עובד עבודה זרה ויש בו טבע האכזריות לקום ולשפוך דם, לצערינו כמו שאנו רואים בימים הללו אכזריות וטבח ילדים וחסרי יישע בעריפת ראשים ושריפת הגופות הן בסוריה והן בעזה ה' ירחם .ואם זמרי נכשל בעבירה חמורה של גילוי עריות הרי שפנחס נכשל בעבירה של שפיכות דמים ולכן באה התורה ומייחסת את פנחס לאהרון הכהן סבא אחר שורשים של קדושה ומעלות טובות אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה ומעידה לנו התורה שכל מעשהו של פנחס בא מצד הקדושה ולשם שמים.
שבת שלום
