פרשת תולדות "חינוך הבנים"
בפרשתנו התורה מספרת לנו על שני האחים עשיו ויעקב שגדלו בביתו של יצחק אבינו ע"ה ויצאו מרחם אחד ובכל זאת "עשיו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אוהלים" ואמרו חז"ל איש ציד שהיה יודע לצוד ולרמות את אביו בפיו והיה שואלו אבא כיצד מעשרים את המלח שהרי ידוע במצוות התליות בארץ שזה הפרשת תרומות ומעשרות מהפירות והירקות דווקא שזה גידולי קרקע ומלח אינו נכלל בזה אבל הצדיק עשיו היה שואל את אביו כיצד לעשר את המלח ואומר המדרש שסבור אביו שהוא מדקדק במצוות.ובאמת שאלו הפרשנים איך יתכן שיצחק לא היכיר את עשיו ולא עמד על טיבו והרי דרך החכמים לעמוד על טיבם של בני אדם וודאי בבנו ואפילו אם היו דברים שנעלמו מעניו והרי רבקה הכירה את מידותיו ופעליו וודאי סיפרה ליצחק אם כן מה הטעם לאהבה זו של יצחק לעשיו?
ההסבר לעניין זה הוא שישנן שתי הנהגות נפרדות כלפי התנהגות הבנים אשר סרו מדרכי אבות ולא הולכים בדרך הישר דרך ה' אם הבן בועט בכל היקר והקדוש ואינו מכבד את המשפחה ואת ההורים ועובר לפניהם ללא שום התייחסות אפילו כלפי חוץ ילד כזה אין לו תקנה ואין מה לצפות שיחזור למוטב צריך להרחיקו מהבית והסביבה שלא יגרום בהתנהגותו נזקים רוחניים לאחיו ולסובבים אותו, אבל בן שמכבד את הוריו ומשפחתו ואפילו שפרק עול התורה עדיין משתדל להראות את עצמו וכאילו הוא שומר תורה ומצוות ומכבד את השבת בבית ההורים כלפי חוץ אזי ראוי לקרבו ולעודדו אולי יערה עליו הקב"ה רוח של קדושה וישוב לקיים תורה ומצוות למרות שאנו יודעים על מעשיו .
וזה מה שהיה בן יצחק לעשיו שוודאי הדבר שיצחק אבינו לא נעלמה ממנו התנהגותו של עשיו הרשע מכל מקום הראה לו אהבה כדי לקרבו וזה שכתוב בפסוק אצל רבקה "אוהבת את יעקב" ואילו יצחק כתוב "ויאהב יצחק את עשיו" יצחק לא אהב את עשיו באמת אלה פעל פעולת אהבה
מכאן רואים כמה אדם צריך להיזהר בחינוך הבנים לדעת לקרבם ולעודדם אפילו אם לא הלכו בדיוק בדרך אשר חפצו ההורים להקנות לילדיהן לא להתייאש ולומר אין לי מה לעשות ולהשלים עם המצב אלה תמיד לנסות לקרבם ולעודדם אולי ישובו בתשובה.
ובהמשך הפרשה התורה מספרת לנו סיפור "ויזד יעקב נזיד ויבוא עשיו מן השדה והוא עייף" ומבקש עשיו מיעקב "הלעטני נא מן האדום האדום הזה וכו' על כן קרא שמו אדום" סיפור קצת מוזר על צלחת מרק שבישל יעקב עשיו בא רעב מן השדה מבקש לאכול ויעקב מיד מנצל את המצב ואומר לו "מיכרה כיום את בכורתך לי" ומיד עשיו מתרצה ומוכר את הבכורה מה קורה כאן? ועוד עשיו רואה תבשיל לא מוכר לו רק הצבע האדום וכשהוא אוכל נקראת האומה וזרעו אחריו אדום על שם צבעו של המרק ?
במדרש מובא מה טיבו של נזיד עדשים זה אותו היום שחזר עשיו מן השדה מת אברהם אבינו וחסד עשה עימו הקב"ה שלא יראה בן בנו יוצא לתרבות רעה ואין זו שיבה טובה לכן קיצר ה' חמש שנים משנותיו שהרי יצחק חיי מאה ושמונים שנה ואילו אברהם רק מאה שבעים וחמש שנים ובישל יעקב אבינו עדשים לסעודת ההבראה שנותנים לאבלים וכמו שאנו נוהגים ליתן לאבלים בסעודת ההבראה בצים או זיתים דברים עגולים שאין לאבלים אלה פה סתום וחתום לקבל עליהם את הדין ולא משיבים שלום לשום אדם
והנה עשיו רואה תבשיל משונה שלעולם לא נאכל בבית במקום לברר מה זה ועל מה זה מה הוא רואה בעניו רק האדום הזה צבעו מצא חן בעניו החיצוניות האדומה והיפה לא עניין אותו מה זה ועל מה זה כאן ראה יעקב אבינו את מהותו של עשיו שהכל אצלו חיצוני לרגע זה לכן קרא שמו אדום שזה מהותו של עשיו לדורות החיצוניות והעכשווי וכאן קפץ יעקב על המציאה אם מהותך היא מה שנראה בעיניים ולא במחשבה לעתיד א"כ מדוע אתה צריך את הבכורה הרי עכשיו אין לך כלום מהבכורה ורק לעתיד א"כ מכרה כיום את בכורתך לי ובאמת מה הייתה תשובתו של עשיו הרי אני הולך למות ולמה לי בכורה מה איכפת לי מהעתיד אני צריך משהו מיידי לכן מכר לו מיידית את הבכורה זוהי מהותו של עשיו הרשע.
שבת שלום
