טור פוליטי אישי מהפרשן יוחאי כספי
1. "ישבתי עם אחד האנשים הכי חזקים בליכוד", איש שנושם פוליטיקה הרבה שנים, היה גם בכמה תפקידי מפתח, ובעיקר אידלאוג ימני אמיתי, אדם מהנדירים, והוא אמר לי בנימה עצובה:
"אתה יודע מה הטרגדיה האמיתית של הממשלה הזו ושל הימין כולו? יריב לוין!
הוא לא מושחת. לא טיפש. הוא אפילו צודק. אבל חוץ מלהיות צודק, לא מעניין אותו כלום".
ואם נבחן את הדברים לעומק אולי זו התמצית המדויקת ביותר של כל הקדנציה הזו.
יריב לוין, האיש שהבטיח מהפכה, הפך בעצמו לסמל ההחמצה.
מינויו לשר המשפטים התקבל במחנה הלאומי כאירוע היסטורי. דמות מוערכת, קונסיסטנטית, חדורת מטרה.
אבל במקום להתחיל בסדרת צעדים חכמה, מתונה ומדורגת הוא בחר ללכת על כל הקופה, ו"בצעד גאוני" החליט לרוץ ולעדכן בכך את כל עם ישראל בשידור חי, וכל זה לפני שהוא עשה אפילו צעד אחד!! מעשי.
ובינתיים הרבה דיבורים והצהרות, ואפס הצלחות ותוצאות.
2. אגב, רבים בליכוד מציינים שהרבה היה נראה אחרת אם לוין היה מוכן להקשיב.
אבל זו גם הבעיה: כל עצה טובה שהוא מקבל הוא שומע, מהנהן, ואז עושה בדיוק ההפך.
כאמור יותר מידי דיבורים. אפס מעשים.
אם נבחן את התגובות שלו בשנים האחרונות, הוא נשמע כאוהד זועם מהיציע, ולא כשר המשפטים שאמור לעמוד בראש המערכת לפעול לעשות ולקדם.
ואם נצרף לזה חוסר תחכום ועורמה פוליטית, חוסר הבנה בסיסית כי תפקידו הוא להצהיר פחות ולעשות יותר, וקיבלנו פולטיקאי כושל שחושב שתפקידו להיות מוכיח בשער במקום להוביל ולעשות.
3. אבל השיא, לפחות בעיני רבים בליכוד ובימין כולו, היה סביב פרשת הפצרית.
כאן ניתנה ליריב לוין הזדמנות של פעם במאה. באמת לשנות ולהשפיע.
אבל הוא, בנחישות צדקנית וצרת אופקים, התעקש על מועמד חסר סיכוי, במקום להבין שהנושא הוא לא מי ממנה את החוקר המלווה, אלא פשוט למהר ולמנות במיידי חוקר מוסכם, כדרכו ובשלומיאליות אופיינית מסמס את אחת ההזדמניות הנדירות לשינוי אמיתי במערכת המשפט.
אגב, משה סעדה מספר שהגיש רשימה ללוין רשימה של מועמדים והתחנן ליריב לוין לא להינעל רק על קולה, ולוין? אחרי ששמע והקשיב, כמובן שעשה את ההיפך והתעקש רק על אשר קולה.
בסיכום ביניים, קשה להתחמק מהמסקנה:
יריב לוין בצדקת דרכו, הפך לאחד מגורמי הנזק הגדולים של ממשלת הימין.
תקוות רבות נתלו בו. אפס הישגים רשומים לזכותו.
בעיני רבים בימין יריב לוין נהפך מפוליטיקאי מוערך לבדיחה פוליטית, אבל החלק העצוב שהבדיחה הזו. היא על חשבון כולנו.
צילום: נועם מושקוביץ- דוברות הכנסת.
